טיול בוטיק נשים בגאורגיה

סיגנאחי.

עיר האהבה. בדרך השמעתי לכן את השיר המפורסם על הצייר, שמכר את כל רכושו וקנה בכסף הזה פרחים לשחקנית צרפתייה שהתאהב בה. סיפור אהבה נכזבת שהביאה להצלחה מטורפת לאחר מותו.

שמענו סיפור על המלאך, שמחלק את ליבו לכל המבקרים בעיר.

טיילנו בעיר, טיפסנו על התצפית על העיר עם גגות רעפים. טיילנו קצת והמשכנו הלאה.

עיר תלאווי.

התחנה ההבאה שלנו הייתה השוק של תלאווי. בדיעבד, הראשים של החיות ואיבריהם הפנימיים התלויים ליד, ככול הנראה, היו קשוחים מדי, במיוחד לצמחוניות שבינינו.

פה גם חווינו את טראומת השירותים, למרות שחייבות להודות, שהוזהרנו מראש, כי החוויה קשוחה.

קנינו צ'ורצ'חלות הביתה והמשכנו.

בדרך עצרנו ולקרוץ לעץ ענק בן תשע מאות שנים

ארוחת ערב אצל משפחה מקומית.

זה היה ערב שבת. התארחנו אצל משפחה מקומית מקסימה, שפתחו בפנינו את ביתם ואת ליבם.

סימון הביא גיטרה, וסך הכול היה ערב מרגש, מגבש, שמח וטעים

בדרך חשוכה ומלחיצה קצת, היו לנו שעתיים של נסיעה למלון. הייתי בטוחה שהתשתי אתכן ושכולן ישנו, אבל איזה לישון!

בדרך שמענו סיפורי אהבה של כל אחת ואחת מאתנו, כנראה, שהאגדה על עיר האהבה היא לא רק אגדה. כי אתן זוכרות, הרי, "כל מי שיוצא מהעיר הזו, מקבלת חתיכה מליבו של מלאך, נהיית טובה ואוהבת יותר".

עניין השינה גם לא קרה גם במלון, וארבע בנות המשיכו לסאונה. תחרות מי מזיעה יותר, ועוד שיחות ושיחות. כמה כיף היה לי אתכן, בנות!

זה גם הערב בו נתבשרנו על חיסולו של נסראללה, אחלה חדשות לסיים איתם את היום

לאחר מפגש בוקר עם מרינה ודון כיסון המשכנו לצפון.

הדרך הצבאית.

התחלנו בנסיעה צפונה על הדרך הצבאית המחברת בין גאורגיה לרוסיה.

מאגר מיים ג'ינוואלי.

זו הייתה העצירה הראשונה שלנו להיום, מאגר מים מלאכותי מדהים ביופיו, זה המקור העיקרי של המים בגאורגיה.

מבצר אנאנורי.

מבצר עתיק מהמאה ה 18, עם נוף מרהיב על מאגר המים, שמענו סיפורים מרתקים ומלחיצים על הקרבות במקום, הסתובבנו קצת לבד בשוק הקטן שמסביבו והמשכנו למסעדה.

עציר נוספת שלנו הייתה על הצטלבות שני נהרות "קורה" ו"אראגווי", כל אחת בצבע שונה, תופעת טבע ייחודית ויפיפיה. שם גם אכלנו פירות יער,, נראה שהן עשו יותר רושם מהנהר...

זו הייתה מסעדה שנראתה כמו מסעדה בווארית. אומרים, שכאן זה המקור של חינקאלי (ההם עם הבשר בפנים, שאסור לאכול עם מזלג.)

עיירת סקי גדאורי.

בסוף הגענו לאנדרטת השלום, שנבנתה כסמל לידידות של רוסיה עם גאורגיה, כי עייפה עד אין קץ, גארגיה נכנסה בשנת 1801 תחת חסותה של האימפריה הרוסית, כי אם כבר מישהו שולט בה, שלפחות יהיו נוצרים...

התרשמנו מהנוף. הזהרתי אתכן מראש שזה היום שבו לובשות את כל הבגדים שהבאתן, כי יהיה קר. וכך היה

חלק חזרו למטה, חלק המשיכו לקפה המיוחד שהכינו בחול החם, ופתאום כשיושבים כך בבית קפה פתוח אל מול הנוף המטורף הזה, מזג האוויר הקשוח הופך בין רגע למטרד שולי בלבד.

משם דרך ארוכה עם פקקים בכניסה לטביליסי.

גם את הערב הזה חלקינו סיימנו בסאונה של המלון עם הבחורה הרוסייה המקועקעת היפה שקשקנו איתה

היום נסענו מערבה.

התחלנו את היום עם נופי ערבה, עברנו בכפרים, היינו בכפר בו מתגורר מתאבק הסומו הגאורגי.

אופליציחה.

מבצרו של אלוהים.

זו עיר המערות שנבנתה כמקדש ולאחר מכן שימשה דורות רבים לאנשים כמקום מגורים ומבצר.

חלק מהקבוצה פרשה די בהתחלה, כי כמעט חלפה עם הרוח, אבל לא לפני ששמעה שירה של זמרים מקומיים באחת המערות. האמיצות והעמידות יותר המשיכו הלאה למרות הרוח המטורפת (שנושבת שם בכל עונה).

יצאנו ממקום מסתור סודי שהוביל לנהר

עיירת גורי.

עיר הולדתו של סטאלין. בדרך שמענו סיפורים על חייו, משטרו ומותו. יצאנו לראות את ביתו, את קרון הרכבת הממוגן שלו עם המזגן הראשון שנבנה בברית המועצות ואת המוזיאון שבנו לכבודו.

בני המקום עדיין, משום מה, גאים מאוד על כך שהדיקטטור הנוראי נולד בעירם.

בורג'ומי.

בדרך הנוף משתנה לנו מערבה לחורש, מגיעים לעיירת קייט לרגלי מעיינות המרפא.

בדרך עוצרים לארוחת צהריים וממשיכים לטיול בפארק למעיין עם מים שמרפאים את כל המחלות שבעולם

כמות ענקית של מים מינרלים אלו משווקת לכל העולם, גם לישראל. "בורג'ומי", אפשר לקנות ב"קשת טעמים".

למרות הזהרותיי לגבי הטעם של המים, אתן טועמות את המים, אי אפשר לתאר במילים...אני בטוחה הטעם ייזכר לכן להרבה זמן...

צילמנו תמונות של "לפני ואחרי" כדי לראות את השפעת המים המופלאים.

המשכנו לטייל בפארק, צבעי השלכת כבר החלו להיראות.

הגענו למפל ולפסל של פרומתאוס, שזה הטיטאן מהמיתולוגיה היוונית, אשר נתן את האש לבני האדם ונענש על כך קשות ע"י זאוס, בכך שהוצמד לסלע (פה, בגאורגיה), וכל יום מחדש עורב מגיע ואוכל לו את הכבד...

הצטלמנו אתו כמובן, והמשכנו לתצפית על העיר.

בעיניי, זה היה אחד המקומות הללו, שאי אפשר להפסיק לצלם אותם.

אז צילמתי עוד ועוד...

משם חזרנו לגאורגיה, תוך שאנחנו נתקעות באותו פקק כמו אתמול. סימון מסביר, כי זהו סופה של תקופת הבציר, ואנשים חוזרים מחוץ לעיר

את הערב אנחנו מסיימות באותה המסעדה האיטלקית הפעם כבר כולנו ביחד.

היום האחרון.

Dry market Tbilisi

מורידות הילוך, זהו יום חופשי. ההצעה שלי לגבי שוק הזהב פחות זורמת לכן, אז משנות את היעד והולכות לשוק הפשפשים.

משם אני עם אילנית ממשיכות לסדנת חצאפורי וחינקאלי. למדנו, הכנו ואכלנו את מה שעשינו.

שאר הבנות המשיכו בטיול בעיר

חלקינו נפגשות בשעות הערביים לשייט על קורה עם היין הכי גרוע שטעמנו עד כה, החושך יורד על העיר ומתעורר איזה קסם מיוחד, אני מאוהבת בעיר הזו

מסעדת גורגאסלי

מסיימות את היום ואת הטיול שלנו במסעדת "גורגסאלי" ממש בעיר העתיקה ליד המרחצאות. בזמן האוכל רואות מופע ריקודים, אגב הריקוד הגאורגי נכנס למורשת העולמית של אונסק"ו.

משם למלון, כמה דקות ונוסעות לשדה התעופה

בנות יקרות שלי,

זה הזמן להגיד תודה, תודה שהייתן כאלה נהדרות, ששמעתן, והקשבתן, שהתחשבתן אחת בשנייה, שעטפתן, שעמדתן בזמנים, שהכלתן אחת את השנייה ואותי. למדתי מכן המון!

השארתן לי חוויה מדהימה ממש, וטעם של עוד טיולים כאלה בדיוק. ריגשתן אותי בכל מה שאמרתן וכתבתן, פשוט תודה לכל אחת ואחת מכן. הייתה לי את הזכות להכיר את החדשות ולהכיר לעומק את אלו שכבר הכרתי.

מי ייתן ועוד נטייל ביחד.

ובהזדמנות זו, אאחל לכן לשנה החדשה, שבחירת היעד בעולם, תהיה הדאגה היחידה שלנו השנה וכל השנים הבאות.

אוהבת המון,

אינסה.