גאורגיה

טיול בעונת הסתיו

ימים: 8
טיול זוגי


חברה שלי, אנה, הכירה לי את מייק נבסקי. איש מרתק, שנון ואינטליגנטי, שמטייל בעולם, כותב , מספר על כך ומוציא סוג של טיולי בוטיק של 5-6 זוגות ליעדים אותם אוהב במיוחד, כמה פעמים בשנה.

חברה שלי, אנה, שכנעה אותי להצטרף אליה ולבעלה לטיול כזה בגאורגיה. זו לא משימה מורכבת לשכנע אותי לטייל בארץ חדשה, מדהימה ולא מוכרת לי, כמובן שמיד הסכמתי.

חברה שלי, אנה, הבריזה לי והשאירה אותי לבד עם בעל כועס, מרים גבה ותוהה בקול רם, האם כבר הגענו לגיל של טיולים מאורגנים?

מודה, שגם בי עברו חששות בעניין, אבל לבטל טיול עם מייק, בכלל לא הייתה אופציה בשבילי. "מה הגיל של האנשים שמטיילים אתך?", שאלתי את מייק בזהירות. "45-60" ענה לי מייק.

אם הייתי מכירה את הקבוצה שלנו מראש, היו נחסכים לי הרבה רגעי דאגה מיותרים.

גאורגיה.

האגדה מספרת, שכשאלוהים חילק את האדמות, איחרו הגאורגים להגיע. וכשסוף סוף התייצבו, שאל אותם האלוהים: "מדוע איחרתם?!".

ענו הגאורגים: "כי הלכנו ממש לאט, התפלאנו מהנופים, בדרך שתינו יין, הרמנו לחיים".

"לכבוד מה שתיתם?", שאל אלוהים.

"לכבוד ההורים שלנו, לכבודך ולכבוד העולם היפה שבראת", ענו הגאורגים.

אהב אלוהים את אשר שמע ואת הכנות המרגשת ונתן להם את חתיכת האדמה הכי יפה שנשארה, אותה חלקה ששמר לעצמו.

יום 1

היינו ששה זוגות, ארבעה הגיעו בטיסת צהריים ואנחנו עם זוג נוסף בטיסת ערב עם ארקייה. קשה לי להגיד דברים רעים על חווית הטיסה כי מבחינתי, יום הטיסה הוא משהו שצריך לעבור, לשכוח ומיד להמשיך הלאה, אבל בחיי, ששום דבר טוב אי אפשר להגיד על הטיסה הזו...

עיכוב של שעתיים וחצי, כששעה מתוך זה ישובים במטוס. משתוקקת שכבר ייגמר היום הזה!

את הטיסה הזמנו ארבעה חודשים מראש ב 320$ לאדם כולל טרולי. 

מייק פגש אותנו בשדה התעופה ונסענו למלון בכניסה לעיר העתיקה. Piazza hotel Tbilisi.

מלון נחמד, די פשוט, ארוחת בוקר סבירה, נקי ולגמרי עושה את העבודה. חוזרים למלון רק לישון, כך שאין לי יותר מדי דרישות, העיקר שיהיה ממוזג ונקי וכך היה. 

יום 2

טביליסי.

מתחילים את היום בסיור בעיר הבירה, טביליסי עם מדריך מקומי, סימון, אותו המדריך מלווה אותנו בכל הטיול. כמו בכל הסיורים עוברים בין הנ.צ. העיקריות של העיר, תצפיות, בתי מרחץ המפורסמים, מפל באמצע עיר העתיקה במקום מאוד פוטוגני עם עמדות צילום מגניבות ומים זורמים. 

שומעים מלא סיפורים על היסטוריה, תרבות, מנהגים. מרגש במיוחד לשמוע על היחס החם של המקומיים כלפי היהודים. רבים מהסבים שלנו ברחו לכאן מהנאצים במלחמת העולם השנייה, כך גם משפחתו של בעלי ועוד של מספר אנשים מהקבוצה שלנו, חלקם נשארו כאן עד העלייה וחלקם חזרו.

כעבור מספר שעות תחת לחץ מתון פושטים על בית קפה קטן. יין טוב וחצ'פורי עוזרים לשבור דיסטנס וליצור "בונדינג" עם הזוגות האחרים. 

המדריך שלנו מרים כוסית, למי שלא מכיר, לפני הרמת כוסית חייב לבוא נאום לכבוד מה אנחנו שותים, מין סוג של "לחיים" אבל בעל משמעות עמוקה, בגאורגיה זו ממש אומנות! 

מצחטה.

Mtskheta Iberia

מצפינים לעיר מצחטה, זוהי הבירה הרוחנית של גאורגיה, בעבר שימשה כעיר הבירה של גיאורגיה, כאן קיבלה על עצמה גאורגיה את הנצרות.

מבקרים בשני אתרים המרכזיים של העיר: סווטיצחובלי Svetitskhoveli כנסיה עתיקה עם קברי מלכים ומנזר הצלב ג'ווארי Jvari, שניהם אתרים של מורשת עולמית. מהמנזר נשקף נוף עוצר נשימה על הצטלבות שני נהרות קורה ואראגווי.

העיר במרחק כשעה מטביליסי.

מסיימים את הטיול של היום במסעדה נהדרת, יושבים בחוץ בתוך יער, שוב מלא יין, סימון מספר באהבה רבה על המטבח המקומי, ממליץ ומרים "לחיים". ממש חמד של בחור!

בערב הרגשתי מספיק בנוח להזמין את החברים החדשים שלנו להצטרף אלינו לטיול לילי לעיר העתיקה בניסיון למצוא קפה אמתי וקינוח שזה ממש בגדר של משימה בלתי אפשרית פה. 

אמנם יצא ערב ממש כיפי ומגבש, אבל קפה טוב אין פה...קפה ועוגה הוחלפו ביין טוב, את זה יש להם פה בשפע. 

יום 3

הדרך הצבאית.

Khevi

מדובר בכביש לצפון גאורגיה, המחבר בינה לבין רוסיה. הנופים בדרך מטורפים! לדרך זו בכלל ולכביש שנבנה במאה התשע עשרה בפרט, חשיבות רבה הן מבחינה פוליטית, כלכלית וביטחונית. 

סימון מספר לנו על המלך דויד שהתחיל את מלכתו בגיל 16, שחרר את גיאורגיה משליטת הטורקים ונחשב לאחד המלכים הגדולים. מספר על תרבות השבטים אשר שמרו על הגבול הצפוני ללא אף הפסד, תושבי אזור זה מוכרים בזכות תכונות האומץ והכבוד שלהם.

בדרך עוצרים לנקודות תצפית, כשהראשונה היא אגם ג'נוואלי (Zhinvali).

 מנזר אנאנאורי 

(Ananuri)

בדרך שומעים את סיפור המבצר. תחת השפעת סיפורי האומץ, מטפסת לראש המנזר, פחד מוות! לא בטיחותי בעליל, אבל מספקת לקבוצה תמונות מלמעלה.

לפני הכניסה למנזר שוק מקומי עם מזכרות, תבלינים וצ'ורצ'חלות, שמאותו רגע הופך להיות פק"ל כיסים וחלק בלתי נפרד מהטיול.

צ'רצ'חלות, זהו מאכל לאומי של אגוזים מושחלים על חוט ומצופים בתערובת של מיץ ענבים מבושל עם קמח. סימון מספר לנו בדרך על אופן ההכנה שלהן ועל כך שבבסיס הכינו אותם כמזון ללוחמים, מאכל שלא מתקלקל, עשיר מאוד בשומן ומשביע. עד היום טענתי, שאני לא אוהבת אותן. שיניתי את דעתי. 

Aragvi river.

עצירה נוספת שלנו ליד נהר אראגווי בהצטלבות מדהימה של החלק הלבן שלה עם החלק השחור, פשוט תופעת טבע מדהימה שלא ראיתי כמותה מעולם!

האגדה מספרת על שתי אחיות שגרו בהרים ואהבו מאוד אחת את השנייה, כשאחת מהן בלונדינית והשנייה ברונטית. כך רצה הגורל שהתאהבו השתיים אהבת אמת בבחור נאה ואמיץ. הבחור שנאלץ לבחור בין השתיים, כגרוזיני מן המניין, בחר בבלונדינית, דבר ששבר את ליבה של אחותה וכדי לא להפריע לאושרה של השנייה, החליטה להתאבד והשליכה את עצמה מצוק גבוה. מהדמעות שלה נוצר האגם השחור. אחותה הבלונדינית, שלא עמדה באובדן, התאבדה אף היא באותה הדרך ומהדמעות שלה נוצר הנהר הלבן. שני הנהרות מצטלבים באזור הזה וממשיכים לזלוג זה לצד זה כסמל לאהבה אין סופית וטרגית של האחיות. בסוף הנהרות נשפכות לעוד אגם, שזה הבחור שהתאבד גם הוא, אבל בעיניי, הוא סתם גנב את ההצגה. 

גודאורי

Gudauri

ממשיכים לעיירת סקי המפורסמת, בדרך נכנסים לערפל מטורף כך שלא רואים מטר לפנינו, ממש מבאס.

גם כשמגיעים לתצפית לא רואים כלום, ואז, סימון אומר שאולי הערפל יתפזר, אבל נראה שזה לא עומד לקרות בשבוע הקרוב.

ואז! כנגד כל הסיכויים, תוך עשר דקות, הוא, אכן, מתפזר ונשקף לנו נוף מטורף, אם כי לא מלא, ממה שראיתי בתמונות של אחרים לאחר מכן. קצת הרגשת פספוס...

Hofbrau Munchen Gudauri

בדרך חזרה נכנסים למסעדה בסגנון בוארי. מאמינים שחינקאלי המפורסם הגיע דווקא מהאזור הזה, במסעדה הזו ספציפית, מן הסתם, גם בירה גרמנית. האמת, שכל מסעדות בהן היינו עד עכשיו פשוט נהדרות, האוכל כאן מדהים! אם כי מלוח מאוד, אני אישית, מאוד אוהבת אוכל מלוח, אבל יש כאלה שזה קצת מפריע להם.

משם עושים את הדרך לטביליסי, חוזרים כבר די מאוחר.

יום 4

היום פנינו לצפון מערבה מטביליסי. התחנה הראשונה היא:

אופליסציחה

Uplistsikhe

עיר המערות או כפי שמתורגם "מבצרו של אלוהים", עוד מקום המוכר ע"י אונסק"ו. העיר נבנתה במאה השנייה לפני הספירה. מקום ממש יפה ומיוחד עם נוף מרהיב על נהר הקורה.

במקום התגוררו במהלך התקופה שבטים ועמים שונים. כשרבים מהם משאירים אחריהם סממנים לחייהם כאן.

טיול של שעתיים בערך. ממש יפה!

גורי

בית סטאלין

בדרך משם נכנסנו לראות את ביתו של סטלין, אשר נולד בעיר גורי לאב סנדלר (חבל שלא אימץ את המקצוע, העולם היה זקוק יותר לסנדלר מאשר לרודן רצחני). ליד הבית ניצב קרון ירוק, שבו היה מתנייד. סטלין לא היה טס במטוסים, פחד גבהים, או מטוסים, או מה שזה לא יהיה. תושבי המקום, מסיבה לא ברורה כלשהי, די מתגאים בעובדה שכאן נולד הדיקטטור הנוראי, ולתדהמתי, אף ניצב פסלו של סטלין.

לא ניתן להיכנס לבית, ישנו מוזיאון של סטלין, לא נכנסנו.

בורג'ומי.

Borjomi

עיירת בורג'ומי היא עיירת נופש ומרפא, המוכרת בזכות המים הטרמיים והבריכות החמות באזור.

מתחילים בארוחת צהריים, מגלים את צ'אצ'ה, משקה אלכוהול לאומי שלרוב מכינים לבד, כשבו מעל 50% אלכוהול.

ממשיכים ל"סנטרל פארק", מאוד מטופח ירוק ויפייפה, מגיעים למעיין המים, ממנו כולם לוגמים וממלאים בקבוקים שמוכרים שם בקיוסקים. אומרים, שלמיים אלו כוחות מרפא. טועמים כולנו, הטעם נורא ואיום, אבל שותים, מאמינים שזה הפתרון לכל הבעיות, מקווים לבריאות, שפע ושלום עולמי. 

נ.ב. ממליצים לא לשתות הרבה לפני נסיעות ארוכות, או לחילופין להצטייד בנייר טואלט לדרך. 

בפארק ישנים רכבל ואפשר לעלות אתו לתצפית למעלה, אנחנו עשינו את העלייה ברכב.

חזרה לטביליסי. 

יום 5

מחוז קאחטי. 

Kakheti

בבוקר עוזבים את המלון בטביליסי ועוברים מזרחה, למחוז קאחטי, המוכר רבות בזכות הכרמים הרבים ותעשיית היין באזור.

בדרך המדריך, שהוא עצמו מגדל ומתמחה בתעשיית היין מספר לנו על גידול, הכנה וסוגים שונים של יין. 

בדרך עוצרים באחד הכפרים, נכנסים למקום בו אופים את הלחם המסורתי "לאבאש", קונים גבינות, יוגורט ומתיישבים לסוג של פיקניק קטן עם לחם שכרגע יצא מהתנור, כמה פשוט ככה טעים!

מנזר עם הקבר של נינו.

נינו היא דמות מרכזית בהיסטוריה הגאורגית, היא זו שהביאה את הנצרות לגאורגיה, לכן זוכה ליחס מיוחד ואהובה מאוד על המקומיים. מאמינים שממנה התחיל הסמל של האזור, שזהו צלב עם זרועות שמוטות למטה העשוי מגפנים. המקום הומה אדם, יפה נורא, לי זה הזכיר את הגנים הבהאיים.

סיגנאחי.

Sighnaghi

זוהי עיר האהבה. האגדה מספרת, שאלוהים חילק את הערים בגאורגיה למלאכים, כדי שלכל עיר יהיה מלאך השומר. בעיר הזו, האנשים הפסיקו להיות נחמדים, נהיו רעים ורשעים. כעס אלוהים כששמע מפי המלאך את הדברים והורא להמית את כולם! המלאך, מטוב ליבו לא הצליח לעמוד במשימה, ובמקום להרוג את האנשים, התחיל לחלק להם את ליבו, לכל אחד חתיכה קטנה. החליט אלוהים לבדוק מה מצב הדברים, וכשהסתכל על העיר, ראה אנשים שמחים, נדיבים, וטובי לב, אבל המלאך גסס, כי חילק את כל ליבו. ריחם אלוהים על המלאך ונתן לו חיים. ומאז, אומרים, שכל מי שמבקר בעיר הזו, נהיה שמח, מאוהב וטוב לב, כי מקבל חתיכה מלבו של המלאך. 

בכל פינה בעיר מוכרים מלאכים תוצרת יד, כמובן, שרכשתי כמה, כי כך נראה בדמיוני המלאך השומר הגרוזיני. 

כ"כ, בעיר זו ניתן להתחתן בבניין העירייה בכל ימות השנה ובכל שעה, כמעט כמו בלאס וגאס.

בנוסף בעיר הזו גר צייר מפורסם, שהתאהב בזמרת צרפתייה, הזמרת לא נענתה לחיזוריו. באחד הימים, הוא מכר את כל אשר היה לו ורכש כמות אדירה של ורדים בשבילה, אך גם הג'סטה המטורפת לא גרמה לה לשנות את דעתה. הצייר נפל לטיפה המרה בעקבות הדחיה מצדה וכך גם מצא את מותו. (אם יש רוסים בקהל, השיר המפורסם של פוגאצ'ובה, מילון ורדים אדומים, זה על הצייר והסיפור הזה, שקרא בעיר זו).  

מספיק סיבות לשם קבלת תואר הכבוד של "עיר האהבה".

ייקב וטעימות יין.

Winery Khariba

התחנה הבאה שלנו היא מרכז לטעימות היין ועוד סיפורים על גידול, הכנה וייצור היין. כשמטיילים בגאורגיה ועוד עם נהג, אז אין דבר כזה יותר מדי יין. נראה לי שבחופשה זו, שתיתי יותר יין ממים. 

טעמנו 8-9 סוגי יין, שמענו סיפורים על כל סוג וסוג, דירגנו, טעמנו, התרשמנו, ומי שרצה קנה בסוף את אשר אהב. יין זה אינו משווק ונמכר רק בהזמנות. 

מקום כיפי ממש! למרות שאצלי, היין מתחלק ל"טעים" או "לא טעים", שמחתי שרוב הגדול ממה שטעמתי נכנס לקטגוריה ה"טעים". 

בסוף, איך לא, קינחנו בצ'צ'א.

תלאווי.

Telavi

בערב מגיעים לעיר נוספת תלאווי. כאן נישאר שני לילות הבאים. העיר נמצאת בצפון מזרח מטביליסי ונחשבת לבירת מחוז קאחתי, עמק היין. 

נכנסים למסעדה מצוינת צמודה למלון בו נשהה, הולידיי אין. 

מלון הולידיי אין תלאווי.

מלון מעולה לכל הדעות, חדרים מרווחים, נקי מאוד, ארבעה כוכבים. שם מעבירים את הערב בבריכה עם שתי סאונות. 

יום 6

קאחטי.

אחוזת אלכסנדר צ'צ'בדזה.

צ'צ'בדזה היה סופר גאורגי ואיש רוח, נצר למשפחה אריסטוקרטית, בנו של שגריר, שנולד ברוסיה וקיבל חינוך טוב, שלט בשפות רבות ונחשב לגדולי האומה. בשלב מסוים עבר לגאורגיה עם כל משפחתו וחיי באחוזה.

באחד הימים כשהגברים לא היו בבית, חטפו את 24 בנות משפחה ודרשו כופר, שלא ניתן היה לשלם בגלל גובהו. 

צ'צ'בדזה נאלץ לבקש הלוואה ממשלת רוסיה, אך לא הצליח להחזיר את החוב, והאחוזה עברה לידי הממשלה ומשמשת היום כמוזיאון מרהיב.

אחרי הדרכה בבית עצמו, שלצערי, לא אפשרו לצלם בו, יצאנו לטייל בפארק ענק בצבעי שלכת, שבכניסתו עץ משאלות, עליו קושרים סרטים ומביעים משאלה. 

ממש מקום יפה, מרגש עם סיפור עצוב מאחוריו. 

בעץ הזה הצליחה להסתתר ולהינצל ילדה אחת מהמשפחה בזמן החטיפה.

בציר היין. 

המדריך שלנו, סימון, מגיע מהאזור הזה, הוריו עד היום גרים פה, ומחזיקים בכרם, לשם פנינו מועדות. 

התקופה הזו היא סוף עונת בציר היין ואנחנו נוסעים לראות ולהתנסות בכל התהליך.

מתחילים בבציר ענבים, ממלאים דלאים, אוכלים בלי סוף ענבים מתוקים (מדי לטעמי) ועוד פירות שגדלים שם, אין דרך לתאר את טעם הפירות של גיאורגיה, פשוט שלמות! 

לאחר מכן, מגיעים לבית הוריו של סימון, מועכים את הענבים בצורה כמעט הכי מקורים שיש, צעד אחד אחרי מעיכה עם הרגליים, מכניסים למין מכונה כזו כשאחד שופך ושניים מחזיקים, מפיקים מיץ טבעי בצבע מפוקפק, את המיץ הזה מכניסים לכדים שעומדים תחת האדמה וכך יוצרים יין. 

פיקניק בטבע

לאחר כל זה, מגיעים למקום פתוח ופסטורלי ומעבירים את היום בפיקניק עם "על האש" ומיטב מאכלים גאורגיים, אלינו מצטרפים זמרים.

קראתי בתוכנית שמצפה לנו מופע פולקלור, דמיינתי להקה בתלבושות מסורתיות, כמיטב המופעים התיירותיים, אבל לא, זה היו אנשים רגילים לגמרי עם אקורדיון ותוף, כנראה כמה שכנים שיודעים לנגן ולשיר, אוטנטי לחלוטין! זה היה יום מדהים! אוכל טעים, יין מצוין תוצרת סימון, מוזיקה נהדרת בחברת אנשים טובים ומעניינים ואווירה ממש ממש טובה. 

בשלב מסוים הצטרפנו לטבח, שהראה לנו את הטכניקה של הכנת חינקאלי, אמר שרק בודדות התפרקו בבישול, כך שקיבלנו ח"ח לפעם הראשונה. 

בשלב מסוים הטבח הזמין אותנו למטבח לראות ולהתנסות בהכנת החינקאלי המסורתיים. כאן למדנו את הטכניקה, בהמשך הלכנו לסדנא ולמדנו להכין אותם מאלף עד תף.

את הערב הנוסף בתלאווי שוב מעבירים בבריכה של המלון.

יום 7

מחלבת גבינות

במקום ארוחת הבוקר מגיעים לחוות גבינות, שם ערכו בשבילינו שולחן עם אין ספור סוגי גבינות תוצרת המקום, שאינם משווקים לחנויות, אלא מכינים אותן אך ורק בהזמנה. זה השלב שקצת מצטערים על טרולי...זה והמקום ההוא של היין. 

מפוצצים בכולסטרול ממשיכים לשוק מקומי בתלאווי. 

שוק בתלאווי

שוק פירות וירקות, תבלינים, בשרים, צ'רצ'חלות בכל הצבעים. שוק לא גדול, כך שאני לא כזה סובלת למרות שאני לא חובבת שווקים.

סימון סיפר לנו לפני כן, שגאורגים הם פחות אנשי שיווק אלא אנשי חקלאות, כך שאין מכירה אגרסיבית, הכול רגוע בשוק, אין צעקות, אין שכנועים, נחמד מאוד, להפתעתי נהניתי! 

מכאן חוזרים לטביליסי לחצי יום חופשי. 

בערב יוצאים למסעדה מעולה Hinkali house.

כפי שציינתי, כל מסעדה הייתה מעולה בעיניי. התאהבתי קשות בחינקלי בלי ירק, מושלם בעיניי! האוכל הגאורגי מטובל מאוד במלח ופלפל, היו כאלה שטענו כי מלוח מדי. 

הנוף בדרך לטביליסי

יום 8

זהו יום חופשי. אין תכניות. בבוקר הלכנו לשוק תכשיטים, אך יצאנו משם די מהר, אין מצב לבחור משהו, כמות מטורפת של ערמות זהב, כסף ועוד, ממש הצפה. 

סדנת חצ'אפורי וחינקאלי. 

זה לא היה בתוכנית, את זה אני מצאתי ואלינו הצטרפו עוד שני זוגות. הגענו לאירינה לקראת השעה 14:00 לבית בן 150 שנה במרכז טביליסי, שם היא מתגוררת עם שלושה בניה, דור רביעי בבית הזה. בילינו כשלוש וחצי שעות מדהימות עם אישה יוצאת דופן, רופאה במקצועה, סופר נחמדה ואינטליגנטית, שסיפרה לנו על חייה, על הבית על המסורת, על העיר ועוד מלא דברים שאפשר לשמוע רק מהמקומיים. הכנו חינקאלי וחצ'אפורי, שתינו יין, בחוץ ירד גשם ובפנים היה כיף, נעים, שמח וטעים מאוד!

ממש ממליצה אליה בחום. מדובר בסדנא פרטית עד 8 משתתפים. עלות הסדנא 220 ש"ח לזוג. 

אירינה 995597688660+.

זה הבית של אירינה בה עשינו את הסדנה, הבית בן 150 שנה ונמצא במרכז עיר העתיקה בטביליסי.

אחרי הסדנא חזרנו ברגל למלון שלנו, קפה ועוגה בדרך ובשמונה בערב התייצבנו בשדה התעופה לעוד איחור של שלוש שעות בטיסת חזור. 

תובנות ומסקנות.

* ממש ממש הופתעתי לטובה מטיול מאורגן, אם כי יש חשיבות לכך שכולנו הגענו מאותה קבוצת מטיילים, כלומר, כולנו עם מחנה משותף מובהק, לציין שקבוצה של דוברי רוסית.

* כל הצעירים בגיאורגיה דוברי אנגלית, בני 40 ומעלה דוברי רוסית.

* מזג האוויר היה חם ממה שציפיתי, לבשנו קצר בבוקר עליונית בערב.

* אנשים סופר נחמדים, אם כי רמת השירות לוקה בחסר. זה לא מערב אירופה. 

* האוכל מעולה וזול. ארוחה גדולה ועשירה מלווה באלכוהול סביב ה 90-100 ש"ח לזוג.

* במסעדות הטיפ כלול בחשבון הסופי.

* רוב הטיול היה באזורים החוץ עירוניים, לשם הייתי ממליצה להגיע עם נהג ולוודא שמדובר בנהג טוב, תשימו לב, שהנהג לא שותה. זה לא מובן מאילו. הנהג של חברה שלי היה שיכור רוב שעות היום. 

* הכבישים קצת מלחיצים, לרוב נתיב אחד לכל כיוון.

* זה היה טיול נהדר ואין לי ספק בכלל, שלכאן עוד נחזור לאזורים נוספים החדשים לנו. 

וזה אנחנו עם נבסקיי

052-5234383

וזו הקבוצה שלנו, תודה לכל אחד ואחת מכם, בזכותכם הייתה חוויה מדהימה!

וזה המדריך שלנו סימון 995555118701+ דובר רוסית.

זהו, מקווה שעזרתי למי שמתכוון להגיע לאיזור ונשתמע בטיול הבא

הירשמו כדי להתעדכן בעוד טיפים ורעיונות לטיולים

ואם לא תרשמו, אז איך תדעו על איזה עוד מקום אנחנו ממליצים?

כאן טיילנו לאחרונה