קרקוב קצת אחרת
קרקוב קצת אחרת
כל טיסה שיוצאת לפועל, היא כמו נס משמיים בימים אלו, איכשהו, זה כבר לא מה בכך.
ושוב המון התלבטויות, בעיקר סביב הבידוד, אבל זה חזק ממני, אז טסים. הפעם זהו טיול זוגי עם זוג חברים נוסף.
בטיול הזה, שלא במכוון, יוצא לנו רצף כרונולוגי מגניב, אבל על זה בהמשך.
טיסת בוקר עם ריינאיר. כרטיסים הוזמנו כחודשיים מראש במחיר 135$ כולל מזוודה אחת עד 20 קג לשנינו ותיק גב.
מלון Golden Tulip Krakow Kazimierz ברובע היהודי, מלון קטן, מאוד נקיי ואלגנטי, ארוחת בוקר מעולה ומיקום נוח. המלון עלה 1000 שח לזוג לארבעה לילות כולל ארוחת בוקר. אבל שימו לב, שאם אתם רוצים שינקו לכם את החדר, יש לציין זאת, משום מה, זה לא מובן מאילו...
כבר לערב הראשון הזמנתי לנו סיור מיסטי, כי אני אוהבת לשמוע סיפורים, אני אוהבת לשמוע סיפורים מפחידים, אני אוהבת לשמוע סיפורים מפחידים בחושך! כשבחרתי אותו, נזכרתי שעשינו כזה בפראג וזה ,בדיוק, הסיור שגרם לי להתאהב בסיורים אישיים ומאז אין אף טיול, שלפחות יום אחד לא מוקדש לטובת העניין. הסיור מועבר בחושך, בתקופה זו זה לא בעיה, כי מחשיך בארבע, ממש כמו בלילה. נפגשנו בחמש עם יוליה והעברנו שעתיים מהנות וקצת קריפיות..כצפוי, היה מאוד מאוד קר. טיילנו בעיר העתיקה, שמענו סיפורים, התחממנו עם יין חם בקריסמס מארקט. קצת היסטוריה מטובלת בדבר מה נוסף. לא אעשה לכם ספויילר...
הסיור הועבר ברוסית, והיה נחמד, לא מעבר, בדיעבד, אחרי סיורים נוספים, שהיו הרבה הרבה יותר טובים, אני לא ממליצה על זה ספציפית.
לאחר הסיור נכנסנו לאחת המסעדות בעיר העתקיה ואכלנו עולם במחיר של כ 80 שח לסועד. אוכל מעולה! (ואני יודעת שישנם רבים שיחלקו על כך, אבל אנחנו לא נשפוט שום אוכל לפי צבעו).
Staropolska karczma.
בנוסף, נכנסים לסמטאות קטנות כשבכל סמטאה סיפור משלה. לפני צילום הסרט "רשימת שינדלר", שצולם בקרקוב, שפילברג הגיע לפה ואסף פריטים שהיוו השראה בסרט, כך מצאנו את עצמינו במספר מקומות וזיהינו אותם מהסרט. למשל, למי שזוכר, המקום עם שתי קומות כשהנאצים זורקים את הציוד למטה. גרם מדרגות ששם מסתתר ילד קטן ועוד, מרגש בטירוף.
באחת הסמטאות, במחסן, נמצאו תמונות ישנות השייכות לצלם יהודי שגר פה. התמונות הוגדלו ונערכה תערוכה. אחת התמונות היא של שינדלר רכוב על סוס. תמונה זו נתנה לשפילברג השראה לסצנה, בה הוא ואשתו רוכבים על סוסים ומביטים על הגטו מלמעלה. המדריכה מספרת, שבאחד הסיורים עם בחור קנדי, עם דמעות בעיניים הוא זיהה את התמונות, וכך הסתבר, שזהו בנו של אותו הצלם, ששרד את המלחמה. ולמרות שבנו נשבע שרגלו לא תדרוך על אדמת פולין, הגיע לקרקוב ובמקרה גילה את עבודות אביו.
ממשיכים את הסיור לגטו היהודי, עוברים בגשר המנעולים מעל נהר הויסלה ומסיימים במרכז העיר. וממשיכים למכרה המלח.
מכרה מלח.
Holpania Soli Wiaeliczha.
מדובר במכרה מלח גדול ומרשים. נכנסים פנימה ויורדים לעומק המכרה עם קבוצה. בשעה 14:10 ישנה קבוצה ברוסית, למי שדובר השפה, מי שלא, כל שעה עגולה יוצא סיור באנגלית.
בואו נגיד, שבשעה ורבע הראשונות ממש נחמד, עוד 45 דקות סביר וכבר מתחיל להימאס ואז בסיום הולכים למעלית אחרי מדריך, לדבריהם, ק"מ אחד, מרגיש שלושה, וזה בלתי נסבל! המקום מאוד יפה וחשוב להיסטוריה של קרקוב, שבזמנו שלושה ק"ג של מלח היה זהה למחיר של ק"ג זהב. כך שזה היה המשאב המרכזי שתרם רבות להתפתחות העיר. עוברים מייצגים שבחלקם אינטראקטיביים עם אפקטים ומוזיקה, אגמים יפים, נחמד סך הכל. בכל מקום שקראתי על קרקוב, המקום רשום כ "מקום חובה".
הכניסה עולה 100 זלוטי לאדם 75 שח.
אחרי הפסקת קפה בבית קפה לא מיוחד בכלל, ממשיכים למופע אורות בפארק בקראקוב. מדובר במיצג של סצנות מ"שלגיה", שמפוזרות לאורך השביל בפארק, ממש יפה ומיוחד! נכנסנו למבוך המואר באורות קטנים, והראינו לכל הילדים איך עושים את זה! הצטלמנו עם כל הגמדים, כמעט איבדנו כמה אצבעות לטובת העניין, במתח רב הגענו ל happy end בו הנסיך הנאה מנשק את השילגיה, היא מתעוררת והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, בפארק קפוא בקרקוב. נשארנו מרוצים. מתנצלת מאלו שעשיתי להם ספויילר, זה היה חזק ממני...
העברנו שם כשעה וחצי בחלק מהמקומות זה גם מלווה במוזיקה, בקיצור, קסם של מקום. אם אתם מטיילים עם ילדים, ממש לא לפספס! וגם אם מטיילים בלי הילדים, לא לפספס.
כתובת:
St. Lema, Aleja Pokoju 68.
עלות 75 זלוטי לסוג, 45 שח.
ואז הגיע הסיור לאושוויץ בירקנאו...
אני מנסה למצוא מילים ולתאר את הסיור ולא מצליחה...קשה לייחס אפילו מילה חיובית אחת שתתאר את החוויה. אגיד לכם רק שבעיניי, זהו סיור חובה לכל יהודי, ואם אתם כבר באים תיעזרו במדריך מעולה.
נושא השואה קרוב לליבי, קראתי המון, שמעתי המון, אני דואגת להביא את ילדיי ל"זכרון בסלון", הבאתי את אנשי "יד ושם" לגבות עדות מסבתי ועדיין, מודה ומתוודה , ש80% ממה ששמעתי אתמול מעידן, לא ידעתי...
כשהגענו בעשר כבר היו המון אנשים, קבוצות תיירים שונות, בני נוער, נראה קצת המוני, ואז פתאום, מצאנו את עצמינו לבד. שאלתי את עידן איפה כולם, מסתבר, שכולם עושים את המסלול הקצר, מהשער הלוך חזור, ולא את הסיור המקיף את כל המחנה בירקנאו. תוך כדי שכולנו שקועים בסיפוריו של המדריך, הכל כך מקצועי ואינטליגנטי, לא הרגשנו איך הזמן עובר, במהלך ההליכה מפוזרות תמונות במקומות בהן צולמו. בלתי נתפס. כעבור כמה שעות חזרנו לחלק הקדמי ושוב ראיני את האנשים.
החלק השני של הסיור בתוך אושוויץ אחת, שם כמעט ולא היו יהודים, אלא אסירים פוליטיים, רוסים, פולנים, צוענים, בניין של ניסויים בבני אדם, שיער, משקפיים, מזוודות, תמונות...אבל כשאני משחזרת, את ההליכה הזו מסביב לבירקינאו, מקשיבים לעידן, לבד, בקור ובשלג כל אחד שקוע במחשבותיו, מנסים לדמיין, להבין, לקלוט...זה החלק אותו אנצור בליבי לעד. וזה החלק, שרוב המבקרים לא מגיעים אליו...
בדרך חזרה, עידן המשיך לרתק אותנו בסיפוריו הייתי יכולה להישאר עוד שבוע ורק להקשיב. זו הפעם השלישית שאנחנו מטיילים איתו בפולין, ואני בטוחה שלא הפעם האחרונה.
נפרדנו בשעה 16:30, נכנסנו לעיר העתיקה שהייתה המונית ממש! המוני אנשים יצאו לעיר. נכנסנו לאכול לעוד מסעדה מעולה והתחלנו להתקדם לכיון המלון.
עידן רץ: 48533100636+
בדרך ראינו שלט של קונצרט של מוזיקה קלאסית בכנסייה, נכנסנו בשמחה.
12 יצירות, רובן מוכרות ואהובות, ארבע עונות של ויואלדי, שופן, מוצרט, הייתי מזמזמת לכם אבל... היה מהמם. מחשבותיי נדדו הרחק הרחק, אי שם באושוויץ של תחילת שנות הארבעים...ללא ספק, סיור כזה משאיר את חותמו.
עלות הקונצרט 60 זלוטי לאדם. 45 שח.
כתובת Piotra I Pawla ul. Grodzka 52 a.
סיור קומוניסטי.
כבר במהלך ההתכתבות, הבנתי שזה הולך להיות משהו מיוחד, אי אפשר היה להתעלם מחוש הומור המשובח של כותב המיילים. באתר היה רשום שאפשר לבחור את הרכב, בהתכתבות רשמו לי, שיגיעו עם הרכב שיהיה תקין באותו הרגע, ואי אפשר לנחש מה מהם יישאר תקין. וכן הודיעו, שלרועה המזל, בעקבות תקופת הקורונה נשארו רק שני מדריכים, אבל כמובן, הכי טובים והכי משוגעים.
מרגע שראינו את מאצ'יק, בחור צעיר וגבוהה מאוד, שהגיע לאסוף אותנו ברכב תכלת קטנטן ורועש להחריד, חיוך לא עזב אותי לאורך כל הסיור.
מדובר בסיור קומוניסטי, הסורק את התקופה של אחרי המלחמה עד שנת 1989, כך שזה יצר רצף מרתק ליום לפני, בו דיברנו על המלחמה. במהלך הסיור נסענו לשכונת "נובה חוטה", שכונה סובייטית לכל דבר, לצד מפעל ענק, בו עבדו כ 40,000 אנשים. השכונה נבנתה עם מחשבה כזו, שבן אדם יכול לגור בה כל חייו, בלי לצאת כלל, המספקת את כל צרכיו, יש בה פארקים יפיפיים, גני ילדים, בתי הספר, אגם, מגרשי ספורט, חנויות ואפילו בית קברות, ממש עיר קטנה. במהלך הסיור מאצ'יק סקר לנו את כל תקופת הדיכוי. נכנסנו לחנויות ישנות, מסעדה, מקום בו ניצב בגאווה רבה לנין בגובה של 9 מטרים, שנשלח לביתו בשנת 1989, כשגילו שלא ניתן לרתך אותו כי הוא יפה רק מבחוץ, שלדבריו של מאצ'יק, היה לגמרי סימבולי לתקופה... איכשהו, הסיור הפך למאוד נוסטלגי, שלושתנו, כולל מאצ'יק, נולדנו וגדלנו למציאות כזו בדיוק. סיור ממש ממש מיוחד, לא דומה לשום סיור אחר שלקחנו קודם. ממליצה בחום!
הסיור באנגלית.
חברת CrazyGuides.
ולסיום, איך לא, בקטע הכי פולני של "ניסו לחסל אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל", התקדמנו לסיור אוכל.
עם סיור אוכל, חשבתי לעצמי, לא יכולה להיות נפילה. מה גם, שהכרתי את החברה, כי בעבר לקחנו דרכה סדנא להכנת פירוגי ממש מוצלחת עם הילדים פה בקראקוב.
בשעה 13:00 נפגשנו עם טומאס, עוד בחור צעיר ומבריק, מהנדס מזון בהשכלתו, מכין בירה במקצועו ומעביר סיורי אוכל להנאתו ובמשך 4 וחצי שעות הסתובבנו איתו בין מסעדות מעולות, אחת מהן השתתפה בתחרות לכוכב מישלן, אחרת מסעדת פועלים שמתמכה בפירוגי וקומפוט, אליה מגיעים רק המקומיים, דוכן אוכל בשוק, מסעדת קונספט ובסוף לבית קפה לקינוח האהוב על האפיפיור, שחזר לבקר בפולין והעלה זיכרונות ילדות מהאוכל שאהב ואכל. הקינוח אותו אהב בתור ילד הפך לסמלי כ"עוגה של האפיפיור". האפיפיור דיבר גם על נקניקיות מעולות שאכל בילדותו, אבל כמובן, שאי אפשר היה לעשות מזה סמל, כי היה ממש בעייתי לדבר על "הנקניקייה של האפיפיור"....ככה הסתובבנו לנו שעות, אוכלים, טועמים ולומדים המון על תרבות הפולנית דרך האוכל, כך, למשל, למדנו שישנה מפה של אנשים המחזיקים מחמצת, וכל משפחה שנוסעת לטיול וגור המחמצת שלה מת, חלילה, יכולה ליצור קשר עם המון אנשים ולבוא לקחת גור מחמצת חדש. כ"כ, בפולין ישנה מחמצת בת 120 שנה! (לא ברור מי שם מגדל את מי). נהנינו מכל רגע! פשוט, היה יום מדהים! גם במהלך סיור זה, טומאס הראה לנו את אותן התמונות של מדפים ריקים שהראה לנו מאצ'יק, כשדיבר על שנות השמונים, אבל מהיבט אחר לגמרי.
בדיעבד, הייתי מזמינה את הסיור הזה ליום הראשון או השני, כך הייתה לנו חוויה קולינארית הרבה יותר עוצמתית, למרות שכל מסעדה בה ביקרנו הייתה ,פשוט, מעולה!
שם החברה דרכה הזמנו את הסיור Eat Polska.
אחרי הסיור נשבעתי לעצמי שלא אוכל חודש, כי אי אפשר להמשיך להתחזר בצורה כזו, אבל מחשבות לכוד ומעשים לכוד.
מסיור האוכל המשכנו ישירות לשדה התעופה, שם עשינו בדיקות קורונה, בעלות של 165 זלוטי כל אחת. כעבור 20 דקות המתנה קיבלנו תשובות מבורכות, סיבה מספיק טובה לחגוג זאת בבית קפה אותו זכרתי מביקורים קודמים בפולין ולא הפסקתי לפנטז על כוס שוקולד מריר מומס, שבעיניי, זה מה ששותים בגן עדן כל היום.
E. Wedel
השוקולד לא אכזב גם הפעם, כמובן.
אם תחליטו לנסות, כדאי להזמין מקום מראש.
חזרנו למלון, ובשעה 2:30 בלילה נסענו לשדה לטיסת בוקר עם וויז איר.
* מזג האוויר מאוד קר בתקופה זו, אלה מכם שסובלים מקור תשקלו בגדים טרמיים.
* קניות לא עשינו, לא נכנסנו לקניונים. (לאלו שמרימים גבה, אחדד, אוהבת קניות, לא בחו"ל)
* ההנחיות בעניין קורונה עלולות להשתנות, כדאי לעקוב.
* הרבה ממשיכים לביקור בזאקופנה, איזור דרומי ובו אתרי סקי, מעיינות חמים, איזור יפייפה, עליו ויתרנו כי ביקרנו בעבר.
* בכל מקום מדברים אנגלית.
* ולסיום, פולין מאוד מאוד זולה, ומספקת חוויית קריסמס מושלמת, זו הפעם השלישית שלנו בפולין בתקופה זו של השנה.
* לשומרי כשרות, גילינו בסיור אוכל, שגםאת הקינוחים שלהם הם מכינים על שומן חזיר, כך שראו הוזהרתם.
הירשמו כדי להתעדכן בעוד טיפים ורעיונות לטיולים
ואם לא תרשמו, אז איך תדעו על איזה עוד מקום אנחנו ממליצים?