בת מצווש בלפלנד-טיול עצמאי עם ילדים

טיול בעונת החורף

12:ימים
טיול משפחתי


ההכנות לטיול הזה היו סוג של קומדיית טעויות.

הכול היה מתוכנן ומאורגן מראש, כמו שאני אוהבת בדיוק שלא היה מבייש גם את היקי הכי יקי בעולם. הוצאתי את הילדים מהמסגרות שבוע וחצי לפני, ארזתי מזוודות ואזזזזזז...יומיים לפני הטיסה חליתי בקורונה...שינויים, ביטולים, התכתבויות, דחיות. הצלחנו להזיז הכול פרט לטיסת פנים ללפלנד. ספגנו..

בידוד הרמטי בחדר, חיכינו שאחלים, קבענו לוז חדש ואזזזז...הילדה חלתה בקורונה.

שידור חוזר לגבי כל הביטולים..

ואז הבן הגדול חלה...

חגגנו בתמצווש בבית, בבידוד. זו לא הייתה התוכנית!

התוכנית הייתה לחגוג במסעדת קרח! כמיטב מנהגם של אנשים חמים כמונו.

ברגע שכולנו היינו שליליים בבדיקות אנטיגן בתשלום, כנדרש לפינלנד, רכשנו כרטיסים חדשים מהיום למחר (כמובן שזה ייקר משמעותית את הסיפור) וטסנו תוך חשש כבד שלא יכניסו אותנו, כי פתאום אמרו לי, שיש מדינות שדורשות פרק זמן מסוים מאז ההחלמה ולא הייתה לי סבלנות ורצון לבדוק את העניין...טסנו בלי להגיד לאיש, בהכנה שיש מצב שלא יכניסו.

הכניסו.

ואפילו לא בדקו את הבדיקות וגם לא תעודות קורונה של הילדים.


טסנו עם חברת לופטהאנזה עם קונקשן בפרנקפורט של שעה וחצי. הפסקת קפה (יותר מדוייק הפסקת מים, כי סגרו את כל בתי הקפה בטרמינל). וטיסה להלסינקי.


נחתנו בהלסינקי בשעה 1:00 בלילה, הגענו לאסוף את הרכב ששכרנו, לא היה רכב. נאלצנו לחכות. שעתיים. וחצי. ואז אמרו לנו שיש רק רכב קטן, לא למשפחה עם מזוודות. השעה 3:30 לפנות בוקר.

מנסים שלא לקלל בקול רם מדי, ילדים וזה.. לוקחים מונית. מגיעים למלון דירות ששכרנו, לא מוצאים כניסה. הנהג מגדיל ראש, נוסע מסביב ו...שוקע בשלג. מנסים לחלץ את המיניבוס, דוחפים, חופרים מסביב לגלגלים, מסביב לרכב, כל זה כשיורד שלג כבד-כיףףףף! וככה במשך שעה עד שהגיע הטרקטור.

הקטן בינתיים נחפר בשלג גם הוא, אותו חילצנו בלי הטרקטור רטוב כולו ומאושר עד השמיים. אותו ניסיון כושל שלא לקלל בקול רם...

נפלנו לישון בחמש בבוקר.



יום 2
ביום השני בבוקר ראיתי את הרכבים בחניה, וחלק לא ראיתי כי היו מכוסים בשלג עד הגג. לראשונה שמחתי שלא הצליח העניין של השכרת הרכב.




ביום שני בבוקר, גילינו, שלדחוף מונית פרייבט ששקעה בשלג, הרבה יותר קל מלדחוף מיניבוס של אתמול בלילה. נהג פיני נחמד מסומליה חולץ על ידינו במהירות ויעילות רבה, בעלי ניסיון אנחנו.


יום השני הוקדש לסיור מודרך בהלסינקי עם המדריכה אירינה, דוברת רוסית. הפעם, הילדים לא הצליחו לשמור על קשב בגלל ההתלהבות מהשלג שלא הפסיק לרדת מהבוקר. לא הייתה מאושרת ממני על הרעיון להלביש אותם בחליפות סקי. רוב הסיור הוקדש למאמץ ליצור רושם, שהם לא אתנו ואנחנו לא מכירים אותם כלל, במילים עדינות, התנהגו לא ממש כמו ילדים פינים....

זו הפעם השנייה שלנו בהלסינקי, בראשונה לא לקחנו סיור, הרגשתי פספוס...אז זהו, שלא. הסיור לא עזר, העיר, פשוט, חסרת חן לחלוטין..בעיני...

.אחר הצהריים שכלל מפגש מרגש עם המשפחה שלי, המשכנו לרכבת לילה לרוביניימי.

עלות הסיור 100€..

ברכבת חדרים קטנים לשניים עם מיטת קומתיים. ופינת רחצה קטנה, כיור קטן, הכוונה. שירותים ומקלחת משותפים לקרון כולו. ישנם חדרים עם שירותים ומקלחת בפנים, יקרים משמעותית-ויתרנו.

יצאנו ב 19:30 והגענו ב 7:30 לרוביניימי.

חוויה מטורפת!

עלות 240€ לאחד הלוך חזור.

(זה לא זול, כמו כל דבר פה, אבל זה חוסך שני לילות ומעניק חוויה ממש ממש מיוחדת במינה).

יום 3

בשבע ורבע הגענו לרוביניימי, באנו לאסוף את הרכב ששכרנו מעכשיו עד סוף הטיול, ואז גילינו שהם אישרו לנו את הרכב רק מיום למחרת...

השארנו את הכבודה בתאי אחסון, אכלנו ארוחת בוקר בופה במסעדה של תחנת הרכבת, כמו בבית מלון והמשכנו לסיור שהזמנתי לאותו היום, בחברת Nordic Unique Travels.


הקטנים היו בחליפות סקי, אנחנו קיבלנו חרמוניות.

ברוביניימי נישאר שני לילות, לכן, הזמנתי סיור שכולל בתוכו את רוב האטרקציות המרכזיות של המקום.

נפגשנו עם המדריכה לאורה, אנחנו ועוד זוג מדובאי. התחלנו את הסיור בכפר של סנטה קלאוס, קסם של מקום! התחלנו מזה שחצינו את קו המעגל הארקטי, מין טקס שכזה.


נכנסנו ללשכתו של סנטה, בדרך חצי חשוכה עברנו את ארגזי המתנות הענקיים, לאורה סיפרה סיפורים, יעדים של המתנות ועוד, הקטן היה מוקסם ואנחנו בעקבותיו. נורא כיף להגיע למקום כזה בליווי התמימות הילדותית.

לאחר תור של כרבע שעה נכנסנו לפגוש את סנטה קלאוס, שקיבל אותנו בברכות בעברית, שאל שאלות, קשקש עם הילדים, הצטלמנו, הילדים קיבלו מתנות (ששילמנו עליהן מראש סכום מוגזם כמו כל דבר פה, בעצם). הצטלמנו, בסכום מוזגזם עוד יותר והמשכנו הלאה.

הסתובבנו בכפר, נכנסנו לדואר, הכל קיצ'י וכ"כ מקסים ויפה! אין ספק מתוייר מאוד, אך עדיין. האמת, הגענו לרוביניימי רק בגלל כפר של סנטה קלאוס שזה, בעיניי היחודיות של המקום, כל שאר האטרקציות ישנם גם במקומות אחרים והרבה פחות מתויירים. וזה אחד הייתרונות של טיול עצמאי, שאתם בוחרים איזה אטרקציות אתם רוצים לעשות, שהכי מתאימות לכם.

התחנה הבאה שלנו הייתה ארוחת צהריים בבית מלון, שכלולה במחיר, ארוחת בופה מגוונת וטעימה מאוד.


משם המשכנו לחוות האסקי. סיבוב של שני ק"מ במזחלות, ממש כיף! ולאחר מכן ישבנו סביב מדורה באוהל ושמענו סיפורים על החווה ועת האסקים עצמם, מלווה במיץ חם ועוגיות. בחווה גרים 109 כלבים, שמאוד נהנים מכל העניין הזה של סחיבת המזחלות, כך, שגם כשאין מבקרים הם מוציאים אותם לפעילות הזו פעמיים ביום. שתיים עשרה כלבים מובילים את המזחלות, כשהחלוקה היא שהחכמים מקדימה, החזקים מאחורה, והשאר באמצע. נקודה למחשבה...ויש את "בטמן" שהוא לא אוהב לרוץ, אבל מאוד ידידותי ואוהב להצטלם, הוא גם שמנמן ויפיפה. היה קשה להיפרד מבטמן, התחבקנו, התלטפנו והצטלמנו אתו בלי סוף.

רכבנו שני ק"מ לנופים עוצרי נשימה בתוך היער המושלג.

לאחר מכן הגענו לחוות האיילים. אותם לא כדאי ללטף, כי הם פראיים. נסענו במזחלות גם כאן, שזה כמו עם הכלבים, אבל בסלאו מאושן. נחמד גם כן, נהנינו יותר מהכלבים. למדנו גם על האיילים, על כך שבקיץ הם חיים בטבע, וכשמגיע החורף, הם מתקשים למצוא אוכל ובאים לחווה, מין עבודת חורף שכזו.



תחנה הבאה שלנו הייתה תצפית מהנקודה הגבוהה ביותר ברובניימי. מדהים! נכנסנו לשלג, שהגיע כמעט עד המותן.




סיימנו במוזיאון הארקטיקום.

בנקודה הזו כבר היינו גמורים כולנו...המוזיאון מסכם את האזור כולו, ישנו סרטון של כמה דקות על הזוהר הצפוני ועוד סרטון מסכם על המקום. ואני סוף סוף הבנתי מהו זוהר הצפוני!

הגענו לדירה שלנו " villa shaman" ארוחת ערב בבית.

בסיום הסיור קיבלנו תעודה שחצינו את המעגל הארקטי ו....רישיון נהיגה על איילי הצפון.

שם הסיור:

Highlights of Rovaniemi

עלות: 199€ מבוגר, 155€ לילד.

יום 4

בבוקר הבעל נסע לתחנת הרכבת לאסוף את הרכב. נראה, שהמצב מתחיל להסתדר. הנסיעה מהבית לתחנת הרכבת, שזה שש דקות, עלתה לו במונית 20€.

בשעה 10:00 באו לאסוף אותנו לסיור יום בגן לאומי עם נעלי שלג.

גם הפעם לקחנו סיור דרך אותה חברה של אתמול. אני לא יודעת מי הכל....שרשם שהטיול ברמה קלה, קל, הוא ממש לא!

בלילה ירד שלג, לכן רק נשאר לדמיין כיצד נראה הגן הלאומי, שזה יער מדהים עם נהר זורם בתחילתו. קיבלנו נעלי שלג מוזרים והתחלנו במסלול מעגלי של 5 ק"מ, כש 1.6 ק"מ הראשונים הם בעליה, מוות! בדרך קילפתי מעצמי שכבות, כפפות, כובע, חם צוואר, הפליז העליון, לא יודעת איך זה היה נגמר אם היינו ממשיכים עם העליה המטורפת הזו.


לאחר 1.6 ק"מ מגיעים לתצפית על כל האזור. עולים למגדל ושם במהירות מטורפת מתלבשים בחזרה, כי קרררררר. בחזרה הרבה יותר קל, אם כי עדיין, ממש, אבל ממש לא רמה קלה!.


בסיום עשינו ברביקיו, המדריך הביא נקניקיות, תה חם, מרשמלו, ממש חוויה אדירה, שמחתי שהזמנו את הסיור, למרות הקושי.

עלות הסיור: 69€ למבוגר, 39€ לילד

חזרנו אחר הצהריים, יצאנו להשלמת קניות, (אוכלים בדירה), בדרך חזרה עברנו שוב בכפר של סנטה, בחושך זה נראה קסום עוד יותר עם כל האורות הצבעוניים ומוזיקת רקע.


היו תוכניות נוספות לאותו יום, אבל החלטנו לוותר כולנו היינו עייפים מההליכה ושקענו במשחקי חברה.

בשעה 20:45 קיבלתי התרעה באחת האפליקציות, כי בעוד כארבעים דקות יש 25% לראות את הזוהר הצפוני. התארגנו בחליפות סקי מעל הפיג'מות ויצאנו למקום חשוך, אבל בגלל העננים לא יצא לנו לראות כלום.

נמשיך לחפש בהמשך.

הבית שלנו ברוביניימי מרוחק מספר דקות מהמרכז, נמצא בשכונה כפרחת מקסימה עם בתי עץ, בשונה מעיר עצמה, שלא פוטוגנית במיוחד, מזכירה קצת שיכונים סובייטיים. זו הדירה שלנו.

Villa Shaman

יום 5

ממשיכים לשבוע סקי בעיירת לוי. ערב לפני הזמנו מקום לינה. בקתת עץ פרטית בתוך יער, Northern lights. מחיר ללילה 780 ש"ח. ברוביניימי המחיר היה 480 ללילה, אבל זו עיירת סקי, לכן רוב המחירים הם כאלה והרבה יותר.


בבוקר עוזבים את הדירה שלנו ברוביניימי ונוסעים למלון קרח. מסתובבים ביו החדרים כשבכל חדר מיטת קרח ואיתורים שונים עם תאורה צבעונית. בנוסף ישנה כנסייה מקרח, מסעדה ובר במחירים מוגזמים ברמות קשות. המקום מקסים!





המלון שוכן על שפת האגם, שקפוא עכשיו, כמובן, והמלון מורכב מאיגלו כאלו עם גג שקוף, בטוח ראיתם.

אחרי מלון הקרח נשארנו שם קצת, בנו שם גבעת שלג קטנה עם מזחלות ואבובים, כל מיני מתקני החלקה על הקרח. הילדים נהנו בטירוף, מופתעים ומקנאים, שככה בדיוק בילינו את ילדותינו בכל חורף, שעות על גבי שעות עם מזחלות ומחלקיים, בונים מבצרי שלג כשבחוץ מינוס מלא.

לפתע יצאה השמש, ושוב הייתה לי תקווה, שיש סיכוי גדול לזוהר הצפוני, כשהשמיים בהירים. השמש החזיקה עשרים דקות..

עדיין אין זוהר....

אחרי שהצלחנו לגרד את הילדים משם, לאחר נסיעה של שעתיים הגענו ללוי לצימר שלנו. הכניסה הייתה מלאה בשלג, קצת כעסתי, כי היו צריכים להכין לנו את הכניסה והחניה. מצאנו את המפתח מצד ימין של הדלת, נכנסנו לצימר עץ גדול, בפנים קור כלבים, הבעל הדליק את האח, ניקה את החניה מהשלג, אני בהתכתבות עם בעל הצימר מצאתי את המצעים ושמתי, פרקתי מזוודות סוף סוף. פתאם שמנו לב, שישנו סדק באחד החלונות. צילמנו ושלחנו לבעל הצימר....מפה לשם, גילינו שאנחנו בצימר הלא נכון....סרט!

מעניין האם מישהו היה שם לב שאנחנו שם?! התקפלנו במהירות שיא מחשש שתיכף נמצא את עצמינו במשטרה המקומית על התפרצות וברחנו כל עוד נפשינו בנו. להגנתי יאמר, כי הצימרים די קרובים זה לזה, שמות הרחובות לא הגיוניים וארוכים ושני הצימרים מס' 8.


הגענו לצימר שלנו, שהיה הרבה יותר צנוע, אבל ביתי ונעים, כולו מעץ, עם אח ורדיאטורים דולקים. בצימר שתי קומות, בקומה הראשונה סלון, שני חדרי שינה 4 מיטות, מטבח, שני חדרי שירותים, מקלחת וסאונה. למעלה עוד 4 מיטות עם תקרה נמוכה בשיפוע. החניה הייתה נקייה משלג. המארח אמר שהצימר שפרצנו אליו היה "דלוקס" במחיר של כ 3000€ לשבוע, והתנצל בלי סוף, שנאלצנו "לרדת ברמה".

בערב השלמת קניות, ארוחת ערב בבית, רק בשלב זה הבנו כמה מצחיק היה כל הסיפר ההזוי הזה!



יום 6

מהיום מתחילים ששה ימי סקי והימים שלנו נראים די דומים זה לזה.

לאחר ארוחת בוקר בבית, ממשיכים לאתר סקי, מרחק נסיעה עם הרכב פחות מחמש דקות. סקי, נעליים וקסדות משאירים באתר בלוקרים ששכרנו.

בשעה עשר מוסרים את הילדים לשיעור סקי פרטי של שלוש שעות, אנחנו לקחנו שני שיעורים של שעה וחצי ביחד. זה הזמן שלנו לבד, עושים את עצמינו בחופשה זוגית.


בשעה אחת ארוחת צהריים, או באתר או קופצים הביתה למשהו קליל, כי אחרת קשה לגלוש וחוזרים לאתר עד ארבע וחצי בערך, כשבשלוש כבר מחשיך. חוויה מיוחדת במינה.


חוזרים לצימר, בדרך השלמת קניות, מדליקים את הסאונה ואת האח, וכשעה כל אחד לעצמו, כנראה שהם זקוקים לזה בדיוק כמונו.

ארוחת ערב משותפת, משחקים, סדרות...כיף! ממש ממש כיף!

לגבי הסקי.

החלק הזה מאוד מאוד יקר, אם כי זול משמעותית מחרמון, שזה הזוי! אני מניחה שרוב המבקרים בלפלנד יפסחו על החלק הזה, אז כל מי ששאל על המחירים, קחו בחשבון שזה נתח מאוד משמעותי מהמחיר החופשה הסופי.


אין ספק, שזה אתר הסקי היפה ביותר בו גלשנו, אם כי, תנאי סקי אינם מושלמים פה. העצים העמוסים שלג, החושך, השמיים הנמוכים, בעיניי, מראה מהפנט ממש! המסלולים רחבים מאוד ומכוסים בפאודר. לא ניתן לשים משקפת, כי אז בכלל גולשים על עיוור, ואם לא שמים אז השלג שיורד נכנס לעיניים בדקירות קטנות וזה לא נעים. קר מאוד!!! ביום השלישי השתכנעתי לשים פליז...יומיים גלשנו בחולצה טרמית דקה ומעיל בלבד, עד כה, בכל החופשות זה הספיק, פה לא.

רוב המסלולים ברמה לא קשה, מושלם למתחילים ומשפחות, והכי חשוב, ריק לגמרי!

אני מאוד מאוד מיהרתי להגיע לפני חופשת החורף שלהם שמתחילה מ 21.2-4.3. כל אזור בזמן אחר. אני מאמינה שיהיה פה המוני בזמן החופשה.

מחיר סקי:

שיעורים (18 שעות) 5165 שח.

ציוד: 2674 שח

סקי פס: 2700 שח

לוקרים: 367 שח

יום 7

יום סקי, בלי עניינים, שינויי מרענן...

יום 8

ביום הזה התבהרו השמיים ואפילו ראינו את השמש לראשונה מאז שאנחנו פה.

כל הסימנים העידו לאפשרות לראות את הזוהר הצפוני.

החלטתי, שאני לא עוזבת עד שאני רואה את הזוהר הצפוני.

הבנתי שלא מספיק לסמוך על אפליקציות, והזמנתי סיור.בערב עלינו על בגדי סקי ובשעה 21:00 הגיע המדריך עם מיניבוס לאסוף אותנו. היינו לבד.

הגענו למקום חשוך, ממש קרוב לאתר סקי, יצאנו מהרכב, קור כלבים מינוס עשר. חושך מוחלט. פתאום הופיע ענן אפור קטן ומפוזר. "זה, זה!" צעק המדריך.

הרגשתי מרומה...לא בשביל זה באנו! זה לא נראה כפי שדמיינתי את זה מאז שאני ילדה קטנה! זה! לא! הזוהר הצפוני!

ואז, תוך שניות, הענן התחיל לגדול, להתפזר, לזוז, שטחו להתרחב, ניתן היה לראות צבעים. במצלמה רואים את זה טוב יותר מאשר בעין, ועדיין זה היה פשוט מופע מרשים!

הייתה הרגשה שמישהו הדליק את השמיים לכבודינו! לא הפסקנו להתלהב ולצלם. המדריך המסכן הציע להיכנס להתחמם לרכב, שלחתי אותו להתחמם לבד, והוא עשה זאת בשמחה.

רגע לפני שנשרה לי היד מהקור, השתכנעתי לנסוע למקום אחר לראות משם, ולצלות נקניקיות על האש ומרשמלו שהביא המדריך.

באנו ליער, וכשיצאנו הזוהר התגבר עוד יותר, ממש אפשר לראות. המדריך אמר, שזה בהחלט נדיר ביותר. מישהו שם למעלה ,כנראה, ריחם על בעלי, הבין שעד שלא אראה את הזוהר, הוא יצטרך לצאת כל ערב ולחפש, ולפעמים זה לוקח שעות.

בקיצור, חוויה עוצמתית ומדהימה! כולנו היינו בהיי מטורף!

לקח לי ימים להירגע מהמראה! אבל אני גם מתלהבת מטבעי, ועדיין ממש ממש ממליצה לכם להכניס את העניין לרשימת ה "to do list".

יום 9

יחד עם השמש, הטמפרטורה ירדה למינוס 18...

לבשתי לילדים שכבה תרמית נוספת ויצאנו לעוד יום סקי.

אני מודה, שאפילו לי היה קר. היה קור מזעזע! בחיי, בגיהנום יותר נעים. המסלולים ריקים לגמרי. במעליות בכלל קפור אימים.

בשעה 13:00 קיבלנו את הילדים מהשיעור, איך שראו אותנו, שני הקטנים פרצו בבכי שקר להם. הבטחתי שלא נחזור היום לגלוש. חזרנו לצימר לארוחת הצהריים, איפשהו רווח לי, שלא נחזור היום לסקי, כי גם אני הייתי קרובה לבכי מהקור וגם התאים לי חצי יום חופש. את התחושה באצבעות ידיים רגליים איבדתי סביב השעה אחת עשרה, ולקראת 12:00 היה לי קר אפילו בבטן...

תוך חצי שעה שבעים ומחוממים, כולם כבר היו לבושים ומוכנים ליד דלת היציאה. חוזרים לגלוש עד החושך...

הייתי מוכנה ונחרצת לצאת שוב לראות את הזוהר, הבעל פחות, בסוף יצאנו...מינוס 24...הגענו למקום של אתמול, ואז הבנו למה הייתה הכוונה שאתמול זה היה יוצא דופן.

גם הפעם ראינו אותו, אבל מאוד מאוד חיוור ולא משמעותי. בתמונות היה ניתן לראות אותו, אבל גם בתמונות ממש ממש חלש. כן,מבתבר, שזה לגמרי עניין של מזל.

יום 10

התחזית הייתה מינוס 10. בפועל היה מינוס 17..בנוסף גם ירד שלג כבד. ערפל מטורף, לא רואים כלום והמדריך של הילדים חלה, כך שהעבירו להם את השיעור לשעה 13:00.

הפתרון לימים כאלה, זה פשוט, להיכנס ולשתות משהו חם כל שעה וחצי בערך, וזה מה שעשינו.

יום 11

מי היה מאמין שאשמח למינוס עשר...אבל היום, משום מה לא החליקו את השלג באתר והגלישה היום בשלג עמוק ועם רוח מטורפת.

במשך ששה ימי גליש חווינו פה את כל האפשרויות של תנאי הגלישה. הרוח הגיע לכזו מהירות, שבחלק מהמקומות הקטן לא הצליח להתקדם, כי הרוח העיפה אותו אחורנית, נאלצנו לדחוף אותו.

חשבתי לחזור, אבל איזה...עוד יום עד החושך, זה ממש ממכר, הם לא מוכנים לוותר על אף דקת גלישה, הגדול אף הודיע, שאם היה גר פה, כל יום היה גולש במקום להיות במחשב. מעניין!

בחמש מחזירים את הציוד, נושמת לרווחה, איש לא נפצע, לא מובן מאילו.

בערב החלטנו לנסות לקפוץ לשלג אחרי סאונה, מסורת ארוכת ימים, אני זוכרת את אבי עושה זאת בילדותי, שלא לדבר על המקומיים.

קפצנו לשלג אני והבעל, פשוט, מטורף! אם תחליטו לעשות את זה, ממליצה ביום האחרון, כי חבל לבלות את החופשה בצימר עם דלקת ריאות.

לנו עבר בשלום, לילדים לא אפשרנו, למרות שהם נורא רצו.

יום 12

בחוסר רצון מוחלט עוזבים את הצימר היפה שלנו. מעולם לא היה קשה כ"כ להיפרד.

יער האלפים.

Elf village in Levi.

כשהתקרבנו לשם, בעלי לחש לי:"נראה לי, באמת, גרים פה אלפים". וזה הכן נראה מקום קסום. היה מום שימשי, מינוס 18 בנוהל, העצים נצצו מקרח ונראו עם הילה מסביב באור השמש.

פגשו אותנו שתי בנות יפות מחופשות לאלפים, העוזרים של סנטה ועשו לנו סיור ביער הקסום. בין היתר, נכנסנו למנהרת האבן, שם גרים הגמדים, אבל כשרואים את האנשים קופאים במקומם, נכנסנו לבית הספר של אלפיל והכנו אלף משלנו, עשינו סדנת עוגיות ג'ינג'ר, ראינו איילים. נחמד סך הכל. מתאים לקטנטנים יותר. כל זה לקח קצת מעל שלוש שעות, שתינו שם מרק ממש ממש טעים והתחלנו להתקדם לכיוןן הבית.

עלות 150€ למשפחה.

בדרך נכנסנו לשדה תעופה בקיטילה לבדיקות קורונה, בדיקות אנטיגן 99€ לאחד. הזמנו ושילמנו מראש. תוך חצי שעה קיבלנו אישור למייל.

רכבת לילה בחזרה לרוביניימי ומשם לשדה תעופה הביתה.

ולסיום:

* קורונה- בכניסה בדקו תעודות חיסון לאלה שנולדו לפני 2006, באנו עם בדיקות אנטיגן, אמרו שאין צורך.

* זה היה טיול מיוחד במינו, ולא רק בגלל השלג כי חופשות סקי עושים פעם בשנה. זו הייתה הרגשה של לטייל באגדת חורף, ממש כך.

* הורים בכלל ונשים בפרט, אם אתם מטיילים במתכונן שלנו, תקפידו על מכונת כביסה ומדיח בדירות, מקל על החיים משמעותית.

* אל תסחבו את כל הבית, מחליפים רק את השכבה התחתונה.

* לעניין המחיר, לנו זה יצא 9300 לאדם, כשחצי מזה, זה הסקי, שמאוד מאוד ייקר את הטיול. גם מבחינת הצימר בלוי, ציוד, סקי פס, שיעורי סקי, ביטוח אקסטרים, רכב מחיה, ממש חצי.

* אם אתם בכייון טיול ללפלנד, כנסו לחברה של טיולים ותבחרו את האטרקציות שמתאימות לכם, זה היתרון של טיול עצמאי.

* החיסרון של טיול כזה...לא מצליחה לחשוב על חיסרון, כי ממש לא רואה את עצמי יוצאת לטיול מאורגן בשלב זה של חיי.

* יצא לנו לטוס כמה פעמים בתקופת הקורונה, כך שאנחנו רגילים לטייל לבד בכל מקום, זו גם הייתה הרגשה הפעם, אני מאמינה שלפלנד עמוסה הרבה יותר בתקופו טובות יותר. וגם בכל התקופה לא פגשנו ישראלים כלל...

* זהו, נראה לי שזהו.

זהו, מקווה שעזרתי למי שמתכוון להגיע לאיזור ונשתמע בטיול הבא

הירשמו כדי להתעדכן בעוד טיפים ורעיונות לטיולים

ואם לא תרשמו, אז איך תדעו על איזה עוד מקום אנחנו ממליצים?

מייל
שם
שם משפחה

כאן טיילנו לאחרונה