וייטנאם עם ילדים
וייטנאם עם ילדים
טיול אחרי צבא באיחור קל
טיול אחרי צבא הצטלב עם משבר אמצע החיים...וכך מצאנו את עצמינו אורזים חמישה תרמילים (היום נקראים מוצ'ילות) ושלושה ילדים (כי זה מה שקורה לאלה, שלא עושים דברים בזמן) ויצאים למסע. מסע, מסע. ממש, אבל!
היעד נבחר פה אחד. פה שלי. הבעל זרם עם כל יעד, כל עוד יהיה מזגן בלילה וחדר משפחתי, שמה הילדים לא ייחטפו..(שיקום החוטף, שישרוד איתם יום אחד).
הכוונה, כהרגלי, הייתה לקרוא, ללמוד, לחקור את היעד ולבנות מסלול מותאם ומושלם למשפחה שלנו. ואז מצאתי סוכן מקומי, שעשה את כל זה בשבילי...נכון! מרגיש קצת כמו לקנות עבודת סמינריון, אבל בדיעבד, זו הייתה החלטה מועילה ביותר, אם כי, כמובן, ייקרה את הטיול.
כרטיסים נרכשו כשנה מראש, דרך אארופלוט עם קונקשין של 20 שעות במוסקבה, שכרנו דירה ברחוב הראשי, ולמחרת טיילנו יום שלם עם מדריך דובר עברית, על כך היה פוסט נפרד.
האנוי
Hanoi
התחלנו בשני לילות בעיר הבירה, האנוי. הסוכן, סוסו, חיכה לנו בשדה התעופה עם מיניבוס גדול וממוזג, שיהיה אתנו במהלך כל הטיול, כך גם מדריך צמוד. בהאנוי חיים כשמונה מיליון איש. ההרגשה הייתה, שכולם יצאו החוצה, לילדים אמרתי, שלכודינו. העיר סואנת, רועשת ותוססת. עניין חציית הכביש, לגמרי, מצדיק התקף חרדה, אותו לא יכולתי להרשות לעצמי בגלל הילדים..
התמקמנו, נחנו ואחר הצהריים יצאנו לסיבוב בעיר העתיקה עם סוסו, המון בסטות, חנויות, מסעדות, פירות שוק מקומי ענק. הכול צפוף צבעוני, המוני וזול. אגם באמצע העיר, מקסים ממש! בסופ"שים סוגרים את החלק המרכזי והאווירה מזכירה את חגיגות העצמאות אצלנו. הסיור המודרך של היום התמקד במרכז העיר, העיר העתיקה, ממנה התפתחה האנוי למה, שהיא היום.
למחרת המשכנו עם מדריך חדש. נסענו לפגודה עתיקה ומושקעת, שמענו על בודהיזם ועקרונותיו, הילדים גילו עניין רב, ביקרנו בבניין האוניברסיטה הישן וקשקשנו עם המון סטודנטים מקומיים, שבאים לשם "לתפוס" תיירים ולתרגל עליהם את האנגלית שלהם.
אחר הצהריים עשינו טיול ריקשות מסביב לעיר העתיקה, ממש מזכיר את דרום תל אביב, אבל באקסטרים וסיימנו את היום במופע בובות על המים. קשה לי להגיד, שזה גם היה מיותר, כי אלה שלא נרדמו בריקשות, השלימו שנ"צ במופע.
Nin bihn, Tam coc.
זהו אזור בצפון וייטנאם אליו הגענו ליומיים. האיור נחשב לשני ביופיו בווייטנאם, אחרי הלונג ביי. ביום הראשון עשינו שייט של שעתיים בסירה, מאוד נחמד, מאוד תיירותי וממוסחר, אך הנופים עוצרי נשימה, הילדים התלהבו ממש ממש!.
בדרך עוברים בשלוש מנהרות ויש כמה רגעים בחושך מוחלט. כך , שבכיף ובאהבה התמסרנו לכל המלכודות התיירותיות
לאחר מכן המשכנו לטיול אופניים של שעתיים. מדהים ממש! כמעט אף אחד לא נפל. פעמיים. ולא נתקע באיזה משהו חד עם הצוואר ומרח את מדרכות וויטנאם בכמות בלתי הגיונית של דם...(אני). אבל אלה, שכן ידעו לרכוב כמו שצריך, נהנו ממש!
עשינו עצירות (כן, למרות הכל המשכנו), עלינו לכמה פגודות עתיקות, ועצרנו לדוג. כמובן, שלא דגנו כלום, כי מרוב רעש ההתלהבות של ילדינו, גם בקומבודיה כשל הדייג באותו יום...
חזרנו ללילה במלון כפרי נחמד לרגלי ההר, עם בריכה קטנה, הקטן חגג יום הולדת חמש. הכינו לנו בחדר בלונים ועוגה אותה הבאנו בערב לארוחת ערב ליד הבריכה וחגגנו עם כל מי שהיה שם, תיירים אחרים וילדים של בעלי המלון.
זהו יומולדת, שיזכור הרבה זמן, כך נראה.
Cuc phoung.
שמורת טבע, סוג של טרק, התחלנו במרכז להצלת צבים וקופים, משם מסלול הליכה של 6 קמ ביער הגשם, לקח כשעתיים, עליות וירידות, עד לעץ בן 1000 שנים. לי, היה קשה. בסוף גם עלינו לאין סוף מדרגות (מעל 100) גבוהות ומפחידות למנהרה של האדם הקדמון מלפני 7000 שנים.
יום מאתגר בלשון המעטה. בערב חזרה להאנוי ללילה נוסף שם.
נוסעים צפונה בדרך לסאפה.
בדרך כלל, התיירים עושים את הדרך הזו ישירות, בנסיעה אחת. לנו זה לקח שבוע.
בבוקר קיבלנו "מבוגר אחראי" חדש (מדריך צמוד), הנהג נשאר לאורך כל הטיול עם מיניבוס ממוזג ונוח, כל בוקר דאגו למים, כריות לצוואר וכל טוב.
אטרקציות בצפון:
* מסלול הליכה למפל silver waterfall ושחיה בו- לא פחות ממשולם!
* שיטוט בכפר בו שהינו. כ 200 אנשים גרים בו, בתולי ומקסים, שימשנו אטרקציה מרכזית לבני הכפר, באותו יום. בין היתר המדריך לקח אותנו לבית הספר המקומי, הראה לנו צמח מיוחד ממש שכשנוגעים בו, הוא מקפל את העלים שלו, ועוד מלא דברים מעניינים. לנו בבית הארחה קטן עם חדרים ממוזגים.
*יום שלם בסירת מנוע, מסלול על הנהר Ba be Lake בדרך, מסלול הליכה למנהרת עטלפים, שמענו סיפור מרתק על מלך שהסתתר בה, ואז נקבר בסתר. שחיה באגם (עומק 20 מטר)
כל זה מלווה בהסברים, סיפורים ואגדות אותם מספר המדריך, שבעיניי, עושה את הטיול כולו.
חוזרים עייפים לערב משפחתי מגבש, בו כל אחד תקוע בנייד שלו, ללא שום הרגשות אשם של הורות כושלת. מצאתי את עצמי עם הקטן בערסל על גג העולם, אי שם בגבול עם סין, צופה ב"מאשה והדוב"-רגעים קטנים של אושר!
*נסיעת יום צפונה כשבמשך יום שלם אנחנו בנסיעה עם עצירות בדרך.
*שדות אורז וכפרים ציוריים בדרך. עצירה במפל עם אומגה, בו בילינו כשעתיים.
* לילה נוסף בחאן אצל משפחה מקומית וארוחת ערב משותפת. לאחר כמה בקבוקים של happy water, מחסום השפה נעלם לגמרי, הערב זרם כל כך יפה, שמפה לשם מצאנו את עצמינו למחרת הולכים לקצור שדה אורז יחד עם בני המשפחה
חוויה! במיוחד לכפויי טובה, שלא יודעים עבודת פרך, מה היא.
* טיול אופנועים למפל tiger waterfall ומסלול הליכה לא ארוך במים. אמנם, המהירות לא עברה את 20 קמ"ש, אבל, בעיניי זה היה נורא! הפחד שיתק אותי! כל שריריי נתפסו בגלל האחיזה המטורפת, לא הצלחתי להתמקד באף מחשבה פרט לזו, שאני מאושפזת עם שבר באגן במסדרון בית חולים כפרי נידח בווייטנאם. צפוי לנו טיול אופנועים נוסף בהמשך, אותו, אמרתי לבעלי, שנבטל. האחרים נהנו ממש ממש. הגדול אמר שאני משביתה שמחות.. אני?! משביתה?!
לאחר מכן נפרדנו מהמארחים והמשכנו בנסיעה ל Bac ha. עשינו סיור בארמון, מוזיאון קטן של מלך באזור. הלכנו לכפר בו חיים שבט "המונג". נכנסנו לכמה בתים וקיבלנו פרופורציה לחיינו...בלתי אפשרי לתאר את תנאי המחייה שלהם. שאגב, מאוד שונים משבט טאי, בו ביקרנו וישנו לפני כן.
בדרך פגשנו אנשים שחזרו מהשדות עם הבאפלו, שמשרתים אותם נאמנה במשך כ 10 שנים, ואז הם אוכלים אותם ומעור עושים מלא מלא דברים. לפעמים, מדריך דובר אנגלית זה יתרון ממש! אתם בוחרים מה לתרגם לילדיכם.
שלושה הימים אחרונים שלנו בצפון. מדריכה חדשה.
כששמעתי שלוש שעות שוק-חשכו עיניי! לא אוהבת שווקים! ובגלל זה, נראה, שגם משפחתי לא. אבל מדובר בשוק מיוחד, של פעם בשבוע, בו נפגשים בני 6 מיעוטים אתניים, כולם בבגדים מסורתיים-פשוט חגיגה של צבעים, תלבושות וריחות. החל מתיקי עבודות יד עד באפלו, כלבים, חיות, שוק אוכל, בדים חוויה אנתרופולוגית אדירה! החזקנו מעמד שעה...
3.5 שעות נסיעה והגענו לסאפה. לראשונה מאז אנחנו פה אכלנו אוכל מערבי. מלא ישראלים. מלא תיירים. חצי יום חופשי. פחדתי אפילו לחשוב, להציע להם סיבוב בעיר. כל אחד התפנה לענייניו ואני ברחתי למסאג' רגליים-10$ שעה של עונג!
יום למחרת בילינו בטרק של 11 ק"מ, רובם בירידה, דרך טראסות אורז וכפרים של השבטים המקומיים-מאוד מאוד קשה! בדיעבד, הייתי מוותרת עם ילדים. באזור זה כבר קצרו את האורז, ההליכה בשמש, מסלול מאוד קשה. נשרפנו, הילדה התייבשה והקיאה, הקטן היה תשוש ממש, בקיצור, מיותר. (אל תתנו לתמונות להטעות, הן מתחילת המסלול)
בינתיים, בזמן שאנחנו סובלים מההליכה, המדריכה שלנו ,שגרה פה וכל יום עשתה את ההליכה הזו לבית הספר וגם מגיל 14 עבדה בשדות אורז, מתמודדת עם קשיי גיל ההתבגרות ומנסה להתגבר על הידיעה שקיבלה תוך שהיא מטיילת אתנו, שבתה בת ה 15 גילחה את ראשה.. שלחה לה את התמונה של "אחרי". פחות מחמיא.
כל אחד והבעיות שלו...
Cat cat village
מקום תיירותי ומאוד פוטוגני, עם המון עמדות צילום. ראינו מלא צעירים מצטלמים וצילומי חתונה, מין מקום אינסטגרמי שכזה. אחרי היום של אתמול זה היה מושלם. מלא דוכנים בדרך, מפל, מופע פולקלורי, משקאות ואוכל רחוב. מומלץ לא להגיע בסופ"ש.
מפל Silver waterfall.
מדהים! הכי גבוה בווייטנאם, לא לפספס. כ 160 מדרגות למעלה ואז יורדים מכיוון אחר. שוב, עניין הבטיחות לוקה בחסר, בלשון המעטה!
ויתרנו על עליה ברכבל לתצפית בשל ערפל. אלה, שהיו, אמרו שזה מדהים.
בשלב זה מסיימים 11 ימים בצפון.
עד כה עברנו 8 מקומות לינה (טיול מתגלגל). חוזרים להאנוי ברכבת לילה, אין קץ להתרגשות והתלהבות, זכרונות ילדות ורכבות סובייטיות מציפות אותנו! גם הילדים מרוצים מאוד...
ואז התחיל לרדת גשם....
לא יכולתי שלא לחשוב על פורסט גאמפ, כי המשפט הבא שלו היה, שהגשם נמשך כמה חודשים.
אנחנו בדרכינו להפלגה של יומיים ועוד צפויות לנו שלוש טיסות פנים, ששום דבר ממה שציינתי, לא הולך טוב עם גשם...העם לבש מעילי ניילון וכל העיר הפכה למצעד מטורף ובלתי פוסק של אוהלים צבעוניים עם קסדות על אופנועים- מראה מלהיב ומהפנט במיוחד!
שייט בהלונג ביי
Halong Bay
מדובר במפרץ, שהוכר כפלא עולם בשנת 2012 וכמובן, זה מדהים! ההפלגה שלנו ברמת 4 כוכבים. הגשם פסק, אך נשארו עננים כבדים, דבר, שלגמרי, הוסיף דרמטיות לכל הנוף המרהיב הזה. היינו 43 אנשים על הספינה.
ארוחת צהריים, ארוחת שף של חמש מנות מוגשות במהלך השייט לאור נופים מדהימים. לאחר מכן קיאקים, התעצלנו, אז שילמנו כ 30 שח לסירת משוטים (מישהו משיט אותה).
לאחר מכן הגענו לחוף ים, חלק עלו לתצפית, אנחנו נשארנו בחוף. מאוווווד מתוייר, בחוף הרגיש כמו מגדל בבל. מיליון אנשים ושפות שונות, שם צפינו בשקיעה הכי יפה שראיתי ever. .
חזרנו לספינה, משקאות, מיני קורס בישול, מאוד אינטימי, מאוד חוויתי, נחמד ורגוע. ארוחת ערב כמו צהריים עם מנות שף אישיות.
למחרת ירדנו למנהרת נטיפים-תופת! כל אותם תיירים, נדחסו למנהרה וכך צעדנו צמודים צמודים, בקצב קבוע לאורך כ 40 דקות.700 מדרגות למעלה ולמטה, סך הכול. החום והלחות לא ניתנים לתיאור, מרגיש כמו פעילות מאומצת בסאונה. נורא!!! יפה וזה.. אבל ,בעיניי, ראיתם אחת, ראיתם את כולן. מיותר
הויאן
Hoi An
באזור הזה נשארנו 3 לילות. בדקה ה90 שודרגנו למלון 5 כוכבים, עליו ממליצה בחום "silk village resort".
העיירה אמורה לשקוע תחת הים בעוד כמאה שנים, כך אומרים.. בתקופה זו סובלים ממייסונים ,אשר מציפים את העיר. לנו היה מזל, לא היה גשום. האזור מושפע מהתרבות הסינית מהמאה ה 16, העיר כולה בפנסי משי, מראה מקסים ומיוחד.
במהלך ימים אלו היינו עם מדריך נוסף.
* סיור מודרך בעיר- מלא דברים מחדשים ומרתקים הקשורים לסינים והשפעתם על העיר, קצת מיתולוגיה סינית-מאוד נחמד ומעניין! בין היתר נכנסנו לבית התה מיוחד מאוד.
* עליה לפאגודה עם תצפית מרהיבה.
* נסיעה לחוף הים הכי יפה באזור-כך אמרו, לא ראיתי משהו חריג, זה לא כמו החופים של תאילנד, אבל עדיין נחמד, הילדים נהנו מאוד. קצת "בטן גב".
* בערב שייט קצרצר בסירות מוארות מתחת לגשר האורות. השטנו סירות קטניות ומוארות, אכלנו במסעדה מקומית, נפגשנו עם חברים מהארץ.
יש בעיר איזה קסם מיוחד, אנחנו מאוד אהבנו.
* גשר הידיים, שנמצא ב ba na hils.
משום מה, ישנה מחלוקת בעניין הפארק, אין לי מושג למה, המקום מהמם! מבחינתי, ממש אתר חובה, בטח ובטח עם ילדים.
מזג האויר שם כעשר מעלות פחות מכל מקום אחר, קריר ומעונן. עליה ארוכה ברכבל ולמעלה הרגיש ארופה לגמרי. מגלשות אלפיניות, לונה פארק מגוון, המון מסעדות, אוירה מדהימה. בילינו שם יום שלם ולא מיצינו כלל. כניסה לאדם כ 100 שח.
* סדנת פנסי משי.
ללא ספק, אחת החוויות אם לא "ה". סדנא של שעתיים, במהלכה כל אחד מאיתנו בנה פנס משי מאפס. המדריכים סבלניים ונחמדים מאוד. בסוף מקפלים את הפנסים ולוקחים הביתה. שווי הסדנא 16$ לאדם.
דאלאת.
Dalat
(טיסת פנים מס 2 מדנאן, צמוד להויאן)
כאמור, בכל אזור היה לנו מדריך ונהג. אזור הזה שונה לגמרי מהנוף אליו כבר התרגלנו. הנוף הטרופי התחלף לחורש אירופאי ממש, בניה שונה. העיר נבנתה ע"י הצרפתים, שניסו לדמותה לפריז (פחות הצליחו). העיר נמצאת בגובה של 1500 מעל פני הים, נעים וקריר. רוב התושבים עוסקים בחקלאות.
* נסיעה לחוות פטריות.
*חוות סחלבים-מרשים ממש!
*ביקור ב Chicken Village
כפר של עוד מיעוט אתני, אך להבדיל מהקודמים בצפון, הוקם על ידי נוודים מקומבודיה. הייחוד של הכפר הוא מעמד האישה המאוד מכובד. הגברים לאחר הנישואין, עוברים לחיות עם משפחתה של האישה ואף לוקחים את שם משפחתה.
האגדה מספרת על סיפור אהבה בין בחורה שבאה ממשפחת חייטים פשוטה לבין בחור ממשפחה עמידה ועשירה, בנו של ראש הכפר.
משפחתו של הבחור לא הסכימו לקשר בין השניים, גם כשהבטיחה הילדה לתפור המון בגדים יפים לכל משפחתו, לא הסכימו. מאחר והצעירים לא הרפו, אמר ראש הכפר לבחורה: "אם תביאי לי תרנגול שעל הרגליים שלו ישנן 9 נוצות, אסכים לנישואין שלכם" (הדבר בלתי אפשרי, כי על כל רגל תרנגול ישנה רק נוצה אחת). הבחורה הנלהבת שמחה להזדמנות ומיד יצאה למסע אחר התרנגול המיוחד, אך מעולם לא שבה.
כל אנשי הכפר יצאו לחפשה, כולם פרט לראש הכפר עצמו. ולאחר ימי חיפושים רבים, כשהבינו שמתה, הדיחו את ראש הכפר וגירשו אותו יחד עם משפחתו מהכפר.
במרכז הכפר מיקמו את התרנגול הענק עם תשע נוצות על רגליו, ע"מ להזכיר לכולם את חשיבות התכונות הטובות והאנושיות שהן מעל הכול. ואם אין לך כאלה, אתה לא יכול לחיות בכפר זה, בטח ובטח לא להנהיג אותו.
הילדים לומדים רק כמה שנים בודדות, בעיקר לקרוא, לכתוב ולספור, כי עבודות כפיים חשובות יותר לחיים, כך טוענים בני הכפר.
Datanla
מפל, מגלשות אלפיניות ופארק חבלים, שם נתנו לנו כרטיסיות, שהילדים באחריות המדריכים (פחחחח, איפה הייתם עד עכשיו?? בשלב זה של הטיול, מוכנים לתת אחריות על הילדים, אפילו לבאפלו). אז יצאו לנו כמה שעות של שקט ונחת.
*פגודה מרהיבה ביופייה ומקדש.
זה היה ערב יום כיפור, המדריך של אותו יום, היה יוצא דופן, והיום יצא לדבר הרבה על בודהיזם, הבנוי על חשיבות המעשים הטובים, חמלה, עזרה לאחר, על קארמה, על פרח לוטוס הקדוש, שהרעיון מאחוריו, שהוא גדל בביצות, ללא טיפול מיוחד ומסמל את העובדה, שלא משנה מאיפה אתה בא, תמיד יכול לצאת ממך משהו יפה ונפלא כמו פרח הלוטוס. כל השיח הפילוסופי הזה, בעיניי, לגמרי היה סימבולי לקראת יום כיפור...
הבית המשוגע
Crazyhouse.
המעצבת עדין חייה שם, אין לי מושג איך. כל הרעיון, זה להתקרב לטבע, אז זה נראה כמו שורשים של עץ ואז תחתית האוקיאנוס, יער פטריות (איך לא), פסיכודאלי לחלוטין! למרובעים כמוני, שחייבים סימטריה בחיים, סחרחורת מובטחת.
טיול יום באיזי ריידר (קטנועים).
לחץ חברתי מצד המשפחה, הכניעה אותי שלא לבטל את היום הזה, כפי שתכננתי לעשות לאחר טיול קטנועים הקודם...גם הבנתי את מקור הפחד שלי. איך נאמר, אני "דחוסה" יותר מכל גבר ווייטנאמי שפגשתי עד כה, לפחות פי שתיים, וגם הטיעון של: "אימא, תראי, אפילו מסיעים מקררים על קטנועים", לא עזר.
בבוקר הגיעו ארבעה קטנועים, חילקו מגני ברכיים ומרפקים, קסדות ויצאנו לדרך. האמת, יצא יום מקסים! במהלך הטיול עשינו המון עצירות במטע קפה, מטע פלפל ירוק, מפעל לאטריות אורז, תצפיות מרהיבות, מפעל משי, מפעל צרצרים (הבעל אכל, אנחנו ויתרנו-כיפור), חממות פרחים ועוד.
עצרנו וירדנו בדרך איומה ( אותה מנסה להדחיק, כמו גם נסיעה על גשר צר ותלוי) למפל הפיל, פגודה, ארוחת צהריים, באמת יום מאוד מאוד חוויתי. כל זאת, כמובן, מלווה בסיפורים והסברים של המדריך, שהיה אחד הנהגים גם.
נה טראנג.
Nha Trang
זו התחנה האחרונה שלנו בטיול. פה נשארים שלושה לילות.
מדובר בעיר נופש לחוף הים הסיני. זו היא סוג של אילת הויטנאמית. העיר מוצפת בתיירים רוסים וסינים בעיקר. עברנו למתכונת של בטן גב, זה היה מושלם לסוף הטיול.
*יום אחד בילינו בחוף הים. חוף עם חול, מיטות שיזוף נוחות, אבל לא כזה שרואים בתמונות של תאילנד או מלדיביים עם המים בצבע תכלת.
*יום נוסף בפארק מים Vinpearl.
זהו גם לונה פארק וגם פארק מים וגן חיות ועוד. מאוד נחמד, גדול ומרשים, אבל יש להם עוד דרך ארוכה לסטנדרטים של אירופה (אפילו מזרח אירופה) למרות הכול, בילינו שם יום שלם ונהנינו מאוד. אם אתם מגיעים עם ילדים, ממליצה להתחיל מפארק המים ומשם להגיע לשאר המקומות, כי החום בלתי נסבל. הכניסה עלתה לנו מעל 600 שח, שזה מאוד מאוד יקר פה.
טיסת פנים להאנוי ללילה אחרון שם והביתה.
תובנות ומסקנות:
* בווייטנאם אין דונגי, שהיה החשש הכי גדול שלי. סוג של יתוש.
* הבאנו "אלתוש" שלנו, השתמשנו בו אולי 3 פעמים ביערות, מעבר לזה לא היה צורך.
* חיסונים- עשינו חיסונים לפני הטיסה, כמובן, כל אחד משהו אחר תלוי בשנת לידה, מקום לידה וחיסונים שקיבל עד כה. הילדים הגדולים קיבלו חיסון אחד, בעלי-4. אני והקטן בין לבין, לא סיפור.
* לקחנו מוצ'ילות, בדיעבד, היה מיותר למתכונת בה טיילנו. כי לא הסתובבנו איתן והן מקשות על ארגון מהיר.
*במהלך הטיול החלפנו 15 מקומות לינה. מדובר בטיול מתגלגל. לא קל, אבל המדינה ארוכה מאוד ורצינו לראות ולחוות אותה כמה שיותר.
* לא הגענו עד לדרום. בהו צ'י מין סיטי (סייגון) לא היינו.
*שרותי כביסה נעים בין 1$-3$ לק"ג, תלוי באזור.
* אכלנו רק בחוץ, ארוחה משפחתית להרכב שלנו עלתה בין 50-400 שח. לרוב סביב 150-200שח.
* לא עשינו קניות, רק מתנות ופה ושם אם נתקענו עם כביסה. בגדים בשווקים ברמה של שוק, כצפוי.
* ממליצים להתמקח...לא התמקחנו, כי המיקוח סביב 3-5 שח בדרך כלל, אותי זה מביך.
* מי שלא יודע לרכוב על אופניים, ממליצה בחום לא להתחיל בויטנאם. רעיון רע ממש.
* ממליצה להסתובב בבגדי דריי פיט, כי החום והלחות חריגים ברמות קשות. (לנו אישית, קשה עם זה ותקופה בה טיילנו נחשבת לנוחה מבחינת מזג האוויר).
*עלויות. שוב, מאוד תלוי בהרכב, סוג טיול, רמת שהות (3 מול חמישה כוכבים), אורך הטיול.
* כל יום שילמנו טיפים גם לנהג וגם למדריך, דבר שמאוד מקובל פה. האנשים היו איתנו מספר ימים מחוץ לבית.
כולי תקווה, שיום אחד משרד החינוך ישנה את גישתו כלפי תלמידים היוצאים לחו"ל. אמנם הם מפסידים ימי בית ספר, אבל באמת, שהם לומדים המון!
זהו. עשינו את זה ושרדנו כדי לספר! ללא ספק אחד הטיולים היותר נפלאים ומאתגרים שעשינו ואני שמחה שהעזנו, למרות הכול.
טלפון של סוסו המארגן המקומי: 84985793778+
זהו, מקווה שעזרתי למי שמתכוון להגיע לאיזור ונשתמע בטיול הבא
הירשמו כדי להתעדכן בעוד טיפים ורעיונות לטיולים
ואם לא תרשמו, אז איך תדעו על איזה עוד מקום אנחנו ממליצים?