צפון איטליה-לא רק בקיץ

הפעם, השיקול לבחירת האתר היה גובהו של האתר, כדי להבטיח ככל הניתן שיהיה שלג. זכרתי ששנה שעברה הייתה בעיה עם זה. הנקודה העליונה באתר מנהל גלשנו הגיעה ל 3300 מטר מעל פני הים. 

במהלך הנסיעה הטמפרטורה ירדה מ 11 מעלות עד מינוס שתיים ככל שהתקרבנו לאתר.

מראש ידענו שביום זה לא נגלוש, כך שהיום עבר ממש ברוגע עם עצירות קפה בדרך. 

מלון Monboso.

אני אישית התאכזבתי, כל השאר מאוד נהנו. אני רגילה למלונות סקי קטנים, מלונות בוטיק, המלון שלנו היה די גדול. הסאונה בשיפוצים, וזה ממש עצבן אותי שלא הודיעו מראש, היינו מחפשים מלון אחר, סאונה בסיום יום גלישה, זה אחד מרגעי האושר!

החדרים גדולים, האוכל בסדר, הגשה עצמית (פחות אוהבת) בעבר זה היו מסעדות לכל דבר עם מלצרים וזה. בקיצור, לא ממליצה על המלון. ניסיתי להיזכר ברגעי הזמנת המלון, כי גם הופתעתי לגלות שציון שלו נמוך, ככל הנראה מה שהכריע, זה חצי פנסיון, סאונה וסקי אין, סקי אאוט. שזה אומר שגולשים עד פתח המלון. מה שלא בדקנו, שהמסלול המוביל למלון, הוא מסלול שחור...עם שלושה ילדים ברמה בינונית...פחות...בקיצור, משהו שם התפקשש בבחירת המלון, לא נורא. 

התמקמנו ויצאנו לסידורים, השלמת קניות של דברים שאסור להטיס בטרולי. נכנסנו לבית הספר לוודא שהכל בסדר ולילדים יהיה מדריך. קנינו סקי פס, אספנו ציוד, שזה תהליך ארוך, מייגע אבל חשוב מאוד, הנעלים צריכות לשבת בצורה מושלמת על הרגל, אחרת סיוט. במהלך כל הסידורים האלה, הילדים התפלשו בשלג מכף רגל עד הראש. יום לפני שהגענו ירד כאן המון שלג. 

בסיום נכנסנו לפאב מקומי, שתינו יין חם ושוקו, הפשרנו את הילדים וחזרנו למלון לארוחת ערב. 

בערב, כשיורד החושך ישנו איזה קסם מיוחד לעיירות סקי במיוחד כשהו קטנות. 

ארבעת הימים הבאים די דומים זה לזה עם אותה שגרה קבועה. 

ארוחת בוקר בבית מלון, נקניקים, גבינות, לחמים, מאפים, ריבות. ירקות אפילו לא בקישוט. לנו אין בעיה עם זה, אבל אני יודעת שלחלק גדול מהישראלים זה מהווה בעיה. 

בעשר נפגשים עם המדריכה של הילדים, אנטונלה, שתהיה איתם כל בוקר במשך שעתיים, זה שיעור פרטי לשלושתם. הדבר מתאפשר, כי הם באותה רמת גלישה. 

האתר שלנו בגודל 175 ק"מ של מסלולים, ריק לחלוטין.

בזמן שהילדים בשיעור, אנחנו גולשים לבד, ואז נפגשים איתם וממשיכים לארוחת צהריים באחת המסעדות המפוזרות באתר. 

שתי פיצות גדולות, שני כריכים ענקיים, בירה, יין חם, שוקו וכמה בקבוקי מים עולים לנו 154 ש"ח.  

לאחר ארוחת הצהרים ממשיכים לגלוש, אם האתר היה ריק לפני כן, עכשיו ההרגשה שאנחנו ממש לבד-כיף! חשוב לבדוק את מועדי חופשת החורף בבתי הספר, כי בזמן החופשה עמוס מאוד באתרי סקי. 

מסיימים בארבע וחצי, הילדים ממש מתעקשים להישאר עד הסגירה...

עלות שיעורים פרטיים של שעתיים היא 2000 ש"ח.

סקי פס למשפחה 2866 ש"ח.

מלון 6320 ש"ח.

בבוקר היה אמור להיות לי ולבעל שיעור פרטי של שעתיים, נדחה מיום הראשון. ביום השני אין כ"כ צורך כבר, אז המרנו את השעתיים שלנו בשעתיים נוספות לילדים.

בשעתיים הנוספות היו עם מדריכה ממש צעירה, ילדה חמודה נורא שלימדה אותם לקפוץ...יופי, עוד משהו להתמודד איתו...הקטן התעייף ראשון, גם ההתנגשות עם הגדול לא תרמה, מה שאפשר לי דייט קצר איתו עד שהגדולים מסיימים עוד סיבוב, נכנסנו לבית קפה קטן, ישבנו עם הפנים לאלפים על שוקו ויין חם, רגעים קטנים של אושר, ממש אבל!

היום החלטנו שהולכים למרכז ספורט, כי חייבים סאונה אחרי יום גלישה, אין כיף כזה!

Gressoney Sport Haus

מתחם ספורט שבין היתר יש בו בריכה, שתי סאונות יבשה ורטובה, יש גם חדר כושר. שני הקטנים לא יכלו להיכנס לסאונה, אז רכשנו שלושה כרטיסים לבריכה וסאונה, ושניים רק לבריכה. שילמנו 40€ לכולנו. בנוסף נאלצנו לקנות כובעי מים מגוחכים כי אלו חוקי הכניסה לבריכה באיטליה. (אם אתם מתוכננים להגיע, תביאו מהבית כובעי בד בגרושים מאלי אקספרס או משהו), על הכובעים שילמנו עוד 30€.

המרכז היה ריק לגמרי, הביאו לנו שער וכדור וסך הכול היה ממש ממש מהנה!

בארוחת הצהריים הילדים הודיעו כי מיצו את עניין השיעורים, הם כבר גולשים מנוסים ואין צורך בעוד שיעור. הסברנו שהשיעור כבר שולם, כך שאין ברירה. הקטן המליץ להבריז....למדים לקח לפעם הבאה, שנסתפק בשלושה ימי הדרכה ולא מעבר. 

בכל מקום באתר מפוזרות מסעדות ממש ממש מגניבות ושונות. בסביבות השעה אחת היינו נכנסים לאכול ולנוח קצת.

ארוחה קלה של סנדוויצ'ים או פיצה ושתיה להרכב שלנו עולה סביב 40-45€, ארוחה של מנות חמות עם מלצרים סביב 65-70€. לרוב, הנופים ממסעדות אלו, פשוט מטורפים.

לפני הארוחה שיחקנו במשחקי חברה בלובי ענק של המלון עם כורסאות, אח, מוזיקה, בר ממש אווירה נעימה. 

זהו יום שבת. הופתענו לגלות שהאתר מפוצץ! לא מצאנו חניה אפילו, הבעל החזיר את הרכב למלון (עוד יתרון למלון קרוב) וחזר ברגל. אנשים הגיעו בהמוניהם לסופ"ש. בלתי נסבל! התורים לפחות של רבע שעה לכל מעלית, המסלולים מפוצצים. הילדים נחלצו לעזרה ובשעה 12:00 לאחר השיעור שלהם, הובילו אותנו לאזור ריק לגמרי, שם גלשו עם המדריכה, אשר גילתה להם, שזה המקום שלה בסופ"שים, אזור לא מוכר בכלל. בילינו שם את כל אחר הצהריים בשקט ונחת כפי שהתרגלנו עד היום, בלי אנשים בכלל ועזבנו ממש בסגירה.

החזרנו את הציוד, נשמתי לרווחה. חופשה שלישית של הילדים מלחיצה במיוחד. בחופשה הראשונה כולם זהירים ולומדים. בחופשה שניה, מבינים שיש עוד מה ללמוד. בחופשה השלישית הם בטוחים שהם בחזרה גנרלית לקראת אולימפיאדת החורף...ובנוסף עוד מתחרים זה בזה, פחד מוות!

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לכיוון מילאנו. הדרך, פשוט, מדהימה! עוברים בין הכפרים הקטנים המושלגים לרגלי הרי האלפים הענקיים, מטורף! וככה למשך כארבעים דקות ואז יוצאים לכביש מהיר עד מילאנו שם נבלה עוד שני לילות. 

מגיעים לדירה ששכרנו, משאירים את הרכב והולכים ברגל למשחק כדורגל של קבוצת א.סי.מילאן, אותה אוהד בעלי מגיל צעיר והכניס לסיפור גם את שני הבנים. 

משחק כדורגל.

מדי שנה, הבעל לוקח את הבנים למשחק במילאנו, חופשת גברים קצרצרה ומדברים על זה בלי סוף. השנה תזמנו את כל הטיול כדי להגיע למשחק כולנו, הייתי חייבת להבין על מה כל ההמולה. 

בשנה שעבר הבעל קנה את הכרטיסים בבלק פריידיי וזה עלה לו 25€ לכרטיס, אמרתי שבכסף כזה לא אכפת לי ללכת. רק שהפעם, הוא לא השיג כרטיסים בבלק פריידי, והופתעתי לגלות מאוחר מדי, שהכרטיסים עלו לנו 3000 ש"ח- הלם! 

אבל זה סוג הדברים שעושים למען שלום בית, אז זרמתי.

התקרבנו לאצטדיון סאן סירו. הדרך לשם והאווירה הזכירה לי את התהלוכה של ראשון במאי בימי ברית המועצות, אלפי אנשים מקושטים בסמלי הקבוצה, נשים, גברים וילדים, אווירה שמחה וססגונית, ממש התרגשתי! שלא לדבר על הבנים שלנו! 

ליד האצטדיון היה לי דה ג'ה וו, כבר השתעממתי פה בעבר, לפני המון שנים כשהבעל לקח אותי בהתרגשות רבה לסיור באצטדיון כולל חדרי הלבשה ומוזיאון של הקבוצה, מקום בו הזמן עוצר מלכת-מוות!

נכנסנו, כארבעים דקות לפני המשחק, האווירה מטורפת! מעל 70 אלף אוהדים של הקבוצה שלנו ועוד כשלושים אוהדים של הקבוצה השניה. המקומות שלנו די קרובים למגרש וקרובים ל"אוהדים שרופים" הלבושים שחור שרים, מנופפים בדגלים, חוויה אדירה!

שחקני שתי בקבוצות התאמנו על המגרש. הבעל הודיע, כי זו הפעם האחרונה שהוא לוקח אותי למשחק, כששאלתי איזו מהקבוצות היא שלנו. בעיניי, זו הייתה שאלה לגיטימית!

המשחק התחיל. מילאן הבקיעו ארבעה גולים, שניים מהם נבדלים, הקבוצה השניה הבקיעה חמישה גולים. בשורה התחתונה הפסדנו הפסד מפואר של 5:2. ועדיין, להבדיל מהבנים שלנו, אני והילדה נהנינו בטירוף! לא היה רגע דל במשחק! היה הכל מהכל, קצת מכות, קצת פנדלים, כרטיסים צהובים, קפצנו וצרחנו, התאכזבנו מהשופט ומהשוער כמו כולם, מתח מטורף! איזו אווירה, איזה אוהדים, באמת משהו ייחודי ביותר, למרות שבעיניי היה לא יפה, שחלק מהאוהדים עזבו את המשחק בדקה השמונים כשהובקע הגול החמישי והיה 5:1...

בסיום המשחק, יחד עם שבעים אלף אוהדים מאוכזבים זרמנו לכיוון הדירה שלנו, מסתבר, שזה לא מנחם להגיד, שבעיניי הם ממש השתדלו...

זהו, כך הסתיים המשחק, ועכשיו אני פונה לנשים שכדורגל לא מדבר אליהן בכלל, כמוני. בנות יקרות, אם תצא לכן ההזדמנות, תלכו למשחק לפחות פעם בחיים, ההנאה מובטחת! גם אני הופתעתי בגדול!

סיור במילאנו.

את הסיור קבעתי עם קרן, מדריכה ישראלית שגרה במילאנו. קבענו, כי בסיום המשחק אצור אתה קשר ונקבע על השעה, כי לא ידעתי כמה זמן ייקח לנו להגיע לנקודת המפגש, ציפיתי לעומס בעקבות המשחק וכך היה.

בסוף נפגשנו בארבע, ובילינו כשלוש וחצי שעות בסיור מרתק, מחדש וכיפי ממש! מאחר ובפעם הקודמת שלי במילאנו לא גיליתי בה שום עניין, הבנתי שאני מפספסת משהו והבנתי מה בדיוק במהלך הסיור. נפגשנו בדאומו, שמענו קצת היסטוריה, המשכנו לגלריה, משם לרחוב היוקרתי, לשכונה הבוהמית של האומנים, עברנו חנות פטסייר עם עוגות מטורפות, הצצנו בחנות של לואי ויטון אשר הוציא קולקציה בהשראתה של קוסאמה, האומנית היפנית, מדהים ממש שמענו סיפורים, היסטוריה, תרבות, קצת על שואה, קצת על חינוך, ממש הכל מהכל וסיימנו בארמון, שנחשב ליפה ביותר באירופה. לארמון הגענו כבר בחושך, כך שעם התאורה הוא נראה, באמת, מדהים!

ממש ממליצה בחום על קרן, אם אתם באים למילאנו ורוצים גם לשמוע ולהבין .

קרן: 054-7732919. 

נפרדנו מקרן, נכנסנו לאחת המסעדות במרכז, לא זוכרת את שמה, כי לא היה משהו מיוחד ובמחיר גבוה, כיאה למרכז, כנראה. 

לדירה חזרנו בעשר בלילה. דירה לא גדולה נקייה ומטופחת מאוד עם שני חדרי שינה, מטבח מאובזר ועוד ספה נפתחת בסלון. 

חוגגים יום הולדת 13 לילדה.

אגם קומו.

Como

בנסיעה של ארבעים וחמש דקות ממילאנו מגיעים לעיירת קומו במחוז לומברדייה. בהמלצתה של קרן חונים ליד מק דונלדס, צמוד לנמל. סיבוב בעיר העתיקה ויוצאים לנמל. בודקים את המעבורת שהיא תחבורה ציבורית שיוצאת לעיירות שונות, התוכנית לשוט לבלאג'יו, נסיעה במעבורת כיוון אחד עולה כ 15€. מחליטים שזה לא שווה את המחיר וניסע ברכב. ממשיכים לטייל בקומו על המזח לתוך האגם, מזג האוויר קר ושמשי, ממש מושלם, ויפה בצורה יוצאת דופן. 

בלאג'יו.

Bellagio

ממשיכים עם הרכב לכיוון בלאג'יו, שנחשבת ל"פנינת האזור". הנסיעה על כביש צר בתוך כפרים ציוריים עם אחוזות יפייפות כשמצד השני נשקף נוף על האגם עם עיירות קטנות ובתים צבעוניים, פשוט מראה מהפנט, אם כי נורא מלחיץ כשמגיע רכב ממול. 

מגיעים לבלאג'יו ומיד לוקחים מעבורת לעיירת וארנה, שלשם אי אפשר להגיע ברכב. עלות המעבורת 4.5€ לכיוון, שייט של רבע שעה.

Varena

לא אלאה אתכם בתיאורי הנוף, תראו ותשפטו בעצמכם. העיירה קצת רדומה. עלינו למעלה, עשינו סיבוב, בתים צבעוניים ומטופחים, בצל הרי האלפים המושלגים מעל האגם. הסתובבנו כשעה וירדנו חזרה לנמל. חזרנו לבלאג'יו, שם היה נראה יותר תוסס ועדיין הייתה תקווה למצוא מסעדה.

Bellagio

מהנמל ישנן מלא עליות צרות בין הבתים, במעברים האלו ישנן מסעדות וחנויות שונות, ברובן היו סגורות, אולי בגלל העונה. שוטטנו בסמטאות, כולם התלוננו פה אחד מהעליות, אפילו הצליחו לקלקל לי את הקטן, שפעם היה זורם איתי בכל עליה בלי לבכות ולהתלונן כמו השאר. הגדול ציין שזה "יפה וזהו". לא התעמקתי להבין את משמעות האמירה, נהניתי מכל רגע! ממש יום יפיפה, כיפי ורגוע בכפרים קטנטנים ויפים עם כנסיה באמצע. כמו שרואים בסרטים של פעם. 

רציתי להיכנס לאחת הווילות שבזמנו שימשו כבתי קיץ של משפחות האצולה או סתם של אנשים נורא עשירים, אבל לא מצאתי וילה פתוחה. 

מילאנו.

בערב חזרנו למילאנו, וחגגנו את יום ההולדת לילדה במסעדה ממש טעימה ליד דאומו Caffe de Ville.

שימו לב, שהכניסה למרכז אסורה בימי חול, כך שחנינו במרחק של ק"מ וחצי והלכנו ברגל. 

בבוקר מתארגנים בנחת, משהו שאנחנו לא רגילים אליו, כי בדרך כלל זמני הטיסות של לואו קוסט הן לא נוחות.

הפעם הטיסה שלנו מברגמו בשעה 15:00. מופתעים לטובה. עוזבים את הדירה, עוצרים לארוחת בוקר וממשיכים לשדה התעופה.

תובנות ומסקנות:

1. בצורה הכי מוזרה שיכולה להיות, ילדיי פה אחד אמרו שמעדיפים דירה ולא מלון, כי בדירה נמצאים כולם במרחב אחד. כן, כן, הלם! אני לתומי הייתי בטוחה, שכשקטנים הרבה יותר נוח בדירה, אבל עם הגיל יעדיפו את הנוחות של המלון, אז זהו, שלא. במקרה שלנו לא.

2. כפי שכבר ציינתי, בחופשה הבאה ניקח שיעורי סקי לילדים רק לכמה ימים הראשונים.

3. תביאו קרם הגנה לפנים ושפתון. כמובן שאפשר לקנות הכל פה גם.

4. ארוחה קלה באתר של סנדוויצ'ים או פיצה ושתיה להרכב שלנו עולה סביב 40-45€, ארוחה של מנות חמות עם מלצרים סביב 65-70€.

5. קחו אתכם בגדי ים וכובעי מים, כפי שכבר ציינתי.

6. ממליצה להימנע מלהיות באתר סקי בימי שבת ראשון.

7. במחשבה שניה, הייתי מתחילה בטיול ואת הסקי משאירה לסוף, כי במקרה שמישהו היה נפצע, לא היינו יכולים להמשיך בטיול וחבל.

8. מבחינת התקציב, רשמתי ליד כל דבר את המחיר שלו, התקציב הסופי תלוי ברמת הטיול שלכם וזה, כמובן, אינדיבידואלי ומשתנה.